פורום הגבורה ופורום התקווה מובילים בימים אלו את הקריאה לכבוש את רפיח במקום הליכה לקנוסה בהסכם כניעה ותבוסה.
כמי שמוקיר את ראשי הפורומים ושותף לפעילותם בכנסת, אני סבור שקריאה זו בשעה שבה ממשלת ישראל מאפשרת העברת אלפי משאיות סיוע ובניית נמל כפרס לטרור, היא טעות חמורה שתוביל להרג מיותר של רבים מלוחמנו, ולתבוסה קשה.
ישראל נמצאת במלחמת קיום ואי אפשר לעשות הנחות בהבנת המציאות. הטרור העזתי הצליח להפתיע אותנו לא רק בשבת שמחת תורה, אלא גם הצליח לרתום את דעת הקהל העולמית לצדו על אף כל מה שהוא עשה, ועל אף שגם בשעה זו הוא מחזיק בחטופים בניגוד לכל אמנה בינלאומית.
ההתגייסות הלאומית המדהימה מיד עם פרוץ המלחמה, מוסמסה עד תום, ועתה חזרנו למאבקים שמאיימים לכלותינו מבפנים. אין מנוס מההכרה שהפיקוד העליון של הצבא לא מסוגל לנצח ולכן גם לא ראוי לעמוד בראש המערכה החשובה הזו.
מערכת הערכים, רוח צה"ל והקוד האתי שהובילו אותנו לאסון, ממשיכה להוביל אותנו עתה לתבוסה והיא לא תוקנה ולא הוחלפה. חיילים ואזרחים ממשיכים לשלם בחייהם את מחיר הכשל המוסרי והפיקודי של מי שלא יודעים להבחין בין אויב לאוהב וזה לא ישתנה אם ניכנס עכשיו לרפיח.
צריך להודות באומץ כי לדרג המדיני ובראשו ראש הממשלה, אחריות מליאה לכך שהדאגה המרכזית של המדינה היום, היא למתן סיוע של אלפי משאיות לאויב, ובמקביל רדיפה בלתי פוסקת של יהודים נאמנים ואמיצים רק כדי לרצות את ארה"ב.
אפשר לדון באחריותו של נתניהו לכך, כאשר הכניס לממשלתו את גנץ ואיזנקוט מנהיגי התבוסה במקום ליברמן שדרש ניצחון מוחלט, אבל זה כבר לא משנה. ברור מעל כל ספק שנתניהו בשלב זה לא מסוגל להוביל לניצחון. אם הוא יורה על כניסה לרפיח, ככניעה ללחץ הציבורי וימשיך במקביל לספק לחמאס משאיות סיוע, ויאפשר את בניית נמל בעזה, ההפסד במערכה מובטח ומחיר הדמים יהיה כבד.
הדרישה הציבורית צריכה להיות לטעמי מדויקת יותר. לא להיכנס לרפיח לפני שמופסק כל סיוע לעזה. במקביל יש לדרוש להפציץ את כל מאגרי הסולר, תשתיות המים החשמל והתקשורת. לביצת עזה לא נכנסים לפני שמייבשים.
מדובר בדרישה מוסרית פשוטה שקל להסביר אותה מול העולם. לא מדובר אפילו במצור, כי מי שרוצה לברוח, יכול לעשות זאת לכיוון מצריי או הים כפי שעשו זאת מעל מאה מיליון אנשים בעולם בשנתיים האחרונות בנסיבות הרבה פחות מוצדקות.
לסיום, אני מתחבר מאוד לדרישה של פורום תקווה מנתניהו להתפטר. נתניהו הוכיח בחצי שנה האחרונה כי הוא לא מסוגל לעמוד מול הלחץ מבפנים ומבחוץ, והוא לא המנהיג הראוי בעת הזאת. אחיזתו בכס ראש הממשלה, הופכת את המאבק על הנהגת ישראל לביצה שמנהיגים ראויים וטובים מסרבים להיכנס אליה.
התפטרותו של נתניהו תשחרר את השסתום שמחזיק את המים העכורים בהם מבוססת ההנהגה, ומטביעה כל מי שמעז להרים את ראשו. את הטובה הזו צריכים לדרוש מנתניהו דווקא אלו שתמכו בו לאורך הדרך, ושיודעים גם להעריך את תרומתו הגדולה למדינת ישראל.