"מי שם פה לאדם"

בשבוע שעבר התבשרנו דרך התקשורת שתא"ל עופר וינטר שוחרר מצה"ל על ידי הרמטכ"ל הרצי הלוי ושר הבטחון יואב גלנט. לאחר כשבוע הודח וינטר מהצבא באופן רשמי.

תא"ל וינטר, קצין מצטיין וסמל של מצוינות, הפך בעיני רבים לדוגמה להדרת הציבור הימני והאמוני ממוקדי קבלת ההחלטות בכל מוקדי הכוח הלא נבחרים של מדינת ישראל. בעל כורחו, שמו של וינטר עלה בשנים האחרונות לכותרות, לאחר שלפני מבצע "צוק איתן" כתב לחייליו אגרת מלאה בדברי אמונה ויהדות שעוררה סערה ציבורית.

בעקבות כך וכנראה גם בגלל שוינטר אינו חלק מהבראנז'ה של צמרת הצבא ואינו חולק איתם את תפיסת העולם, רמטכ"לים כבני גנץ, גדי איזנקוט והרצי הלוי בחרו שלא לקדם אותו לדרגת אלוף ולא למנותו לתפקידים הראויים לו. הסאגה של הדרת וינטר מהצבא הסתיימה לאחרונה בהדחתו ע"י הרמטכ"ל הלוי ובתמיכת שר הבטחון "מהימין" - יואב גלנט.

עופר וינטר הוא אדם שבורח מתקשורת. לאחרונה סיפר העיתונאי נועם אמיר כי וינטר היה נוזף בו כשהיה מדבר עליו בפאנלים שונים. הוא לא רצה את החשיפה ולא ביקש להפוך לסמל. כל רצונו היה להמשיך ולשרת את העם והארץ בצבא אליו התמסר במשך שנים כה ארוכות ושבתפקידיו הוביל את פקודיו להצלחות וניצחונות. אלא שצה"ל שבוי כעת בידי צמרת בטחונית המנוכרת לערכים אותם מייצג וינטר, אותם הערכים שבשמם יוצאים הלוחמים כעת לשדה הקרב. המטכ"ל מנוכר למסורת היהודית, מנותק מהמקורות ומהאמונה בבורא העולם.

תא"ל וינטר הוא הדמות המרכזית המזוהה עם ההדרה של ערכי עם ישראל מהצבא כמו גם מתפיסה התקפית החותרת למגע עם האויב והשמדתו, אבל אחריו נרשמת שורה של קצינים רבים שכמוהו נלחמו בגבורה ובהצטיינות אך לא הורשו להיכנס להיכל של פורום מטכ"ל וביניהם אבינועם אמונה, ברק חירם, דביר חבר ואחרים.

סוף אמת להתברר

במערכה האחרונה נחשף עם ישראל למתחולל מאחורי הקלעים של צבא ההגנה לישראל. זה התחיל אף קודם לכן, כאשר הרמטכ"ל ושר הבטחון סירבו להלחם בסרבנות, כאשר אלופים ורבי אלופים, ראשי שב"כ ומוסד בדימוס התייצבו בשורה אחת לתמיכה בהפסקת המילואים כמחאה נגד הממשלה. השיא נשבר כאשר בליל השביעי לאוקטובר מידר הרמטכ"ל הלוי את הדרג המדיני מהידיעות על ההתקפה הצפויה של חמאס. היינו יכולים לצפות שלאחר המחדל הבלתי נתפס, הרמטכ"ל יוריד פרופיל ויתעסק בלתקן את אותה החלטה איומה ונוראה שלקח, אך לאחרונה התבשרנו כי הרמטכ"ל ושר הבטחון נחושים לעשות שורת מינויים בצמרת הצבא, מינויים השנויים מאד במחלוקת ושאינם מובנים לציבור.

עומד הציבור ותוהה לגבי מה שמתרחש מתחת לאפו, בתוך הגוף שאמור להגן עליו ועל משפחתו מפני מפלצות שרוצות רק מוות ואימה, הגוף אליו הוא שולח את ילדיו ושעליו הוא משליך את יהבו. אנו נחרדים לגלות על הליכים המתנהלים במחשכים בתוך צבא ההגנה לישראל, שמטרתם לשמור על שליטת האליטה הישנה בצבא מבלי ידיעת הציבור. הלוי וקודמיו מבינים היטב שכאשר המהלכים הלא תקינים והלא ראויים שלהם ייחשפו, הלחץ והביקורת הציבורית תגבר עד כדי שתכריח אותם, שומו שמיים, להתחשב בדעת הקהל, לפעול בשקיפות ולשנות את הדרך בה הם פועלים.

אנוכי אהיה עם פיך

בטור זה אני מבקשת לפנות ישירות לתא"ל עופר וינטר, לאדם שנתן כל כך הרבה מתוך אהבת המולדת ואהבת ישראל ומתוך אמונה בצדקת דרכו של עם ישראל:

העם זקוק לך עופר, שוב. אבל הפעם אנו זקוקים לגבורה אחרת, להליכה כנגד הענווה שלך, להתגברות על הממלכתיות והרצון שלא לפגוע בצבא, כמו גם הנטיה שלא להחשף. מנהיגים רבים בהסטוריה היהודית הנהיגו כמעט בעל כורחם: משה רבינו, הבעל שם טוב, הרבי מליובאוויטש. "עת לעשות לה' הפרו תורתך" אמר רבי יהודה הנשיא כאשר כתב את המשנה ובכך הפר את המסורת שנמשכה מזמן קבלת התורה שלא לכתוב את התורה שבעל פה. במעשה הזו הציל רבינו הקדוש את העם שיצא לגלות מהיטמעות באומות.

באיגרת שכתבת לחייליך לפני היציאה למבצע צוק איתן אמרת כי "ההסטוריה בחרה בנו להיות בחוד החנית" וכי "אנו מקבלים על עצמנו את המשימה מתוך שליחות וענווה גמורה .. על מנת להגן על משפחותינו, עמנו ומולדתינו".

אני סבורה כי כעת ההסטוריה בחרה בך להיות בחוד החנית של המאבק לתיקון הצבא וכי את השליחות הזו יש לקבל, כדרכך, בענווה ומתוך שליחות כדי להגן על העם והמולדת.

המהלכים שמוביל הרמטכ"ל הנוכחי מפוררים את הצבא, את הסולידריות הפנימית שלו ואת האמון של הציבור. הרוח שנושבת בצמרת אינה הרוח שנושבת בדרגי הפיקוד הנמוכים שגם הם מאבדים אמון במפקדיהם.

אנחנו מאמינים בני מאמינים, מאמינים בהשגחה פרטית עופר וינטר היקר. לא סתם הפכת לסמל, לא סתם אנשים כה רבים נושאים אליך עיניים ומצפים למוצא פיך. נראה כי משמים מצפים כי כשם שאברהם, איש החסד המוחלט, הצליח לעשות את הפעולה הכי מוחלטת של גבורה כיוון שכך צווה, כך גם אתה אמור כעת לפתוח את הפה ולדבר. לספר לציבור על העיוותים של המערכת הצבאית, להוציא לאור השמש שהוא המחטא הטוב ביותר את הדברים שנעשים במחשכים. זה יכול להביא לשינוי ותיקון אמיתי, זה יכול לעשות צדק מוסרי עם הבאים אחריך, אותם קצינים ולוחמים שביכולתם להביא את נצחון העם הזה ובטחונו, שמוסרים את נפשם אך לא זוכים להגיע להיות חלק מהפיקוד הבכיר ולהשפיע על המדיניות. אינך יכול להפנות גב לשליחות הזו.

ה' הוא שהקשה את לב הרמטכ"לים שלא קידמו אותך והפך אותך לגיבור בעל כורחו. לא עת היא להחשות. הפעולה במחשכים מאפשרת לזרוע עוד אג'נדות כניעה מסוכנות שעלולות חלילה להביא עלינו עוד שבעה באוקטובר כי מי שזורע רוח כזו יקצור סופה. "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט" אמר הנביא ישעיה. העם זקוק לך עופר וינטר, שתדבר.

שתספר על המתרחש במערכות הללו, שתתייצב בחזית העשיה הציבורית בכדי לתקן את הצבא. אתה לא איש של במות. נעשה לך עוול. עם ישראל כואב איתך אבל כנראה שלעת כזו הגעת למלכות. הדברים חייבים להחשף כדי שיוכלו להיות מתוקנים, הם עולים לנו בדם.