הפיל המצרי שבחדר

רבים מביעים תמיהה נוכח העמדות הפרו פלסטיניות של ארצות הברית בנוגע למלחמה ברצועת עזה, העולים בקנה אחד עם מימוש חזונה להקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ובוחרים במתכוון או שלא במתכוון להתעלם מהפיל האמתי שבחדר והוא מצרים.

אותה מצרים לה יש הסכם שלום עם ישראל, שנשמר על ידה בקפידה בטמפרטורה קרירה, כדי להרוויח כל רווח אפשרי.

• לשמר את השלום עם ישראל וליהנות כלכלית מהגז הטבעי שישראל מספקת לה, לצד העזרה הצבאית לה היא זוכה מישראל בהגנה מפני תקיפות של ארגוני הטרור בשטח סיני ולהצטייר כמי שמתיישרת עם המדיניות האמריקאית במזרח התיכון, בסיוע לבת בריתה ישראל ואף לקבל תגמול על כך.
• לשמור על מעמדה בקרב מדינות הערביות הקרובות והרחוקות ולהצטייר כמדינה ערבית מתונה המנהיגה במנהיגות שקטה ובוטחת את המזרח התיכון.
• להבטיח שמירה על יחסים טובים עם הפלסטינים בעזה, ע"י סיוע להם בהתחמשות צבאית תחת עינה הפקוחה של ישראל ולהצטייר כגורם כמתווך ניטרלי בין ישראל לפלסטינים בעתות משבר, דוגמת זה בו אנו מצויים כעת. זו אותה מצרים שסגרה את שעריה לפלסטינים וכעת מתנה עמם אהבים, סביב אינטרס כלכלי משותף.

לא ברור מדוע ארצות הברית תחת נשיאותו של ביידן, אינה דורשת ממצריים תשובות לשאלות הנוקבות אודות חלקה בהתחמשות הצבאית של תנועות הטרור בעזה. מדוע אינה מפעילה לחץ דומה לזה המופעל על ישראל גם כלפיה, בהתחשב בגבול המשותף שיש לה עם עזה? ואייך ייתכן שהאמריקאים לא דורשים ממנה לאפשר מעבר של עזתים לסיני בזמן המלחמה, בדומה למעבר תושבים אוקראינים לארצות אחרות באירופה, במלחמת רוסיה- אוקראינה?

מצרים מרגישה בטוחה ומאותרגת ע"י הבית הלבן עד כי דומה שהיא בעלת בריתה של ארצות הברית ולא ישראל, שכן על פי דיווח סוכנות הידיעות 'רוייטרס' עולה כי מצרים איימה על ישראל שאם יהיה גל של פלסטינים שיחצו את הגבול לשטחה או שצה"ל יפלוש לרפיח, היא תשהה את הסכם השלום שלה עם ישראל. מצריים כך מתברר, אמנם שומרת בקנאות על גבולה, אך מאפשרת בו תנועה חד צדדית בלבד, משטחה לעזה וכמעט לא ההיפך.

זאת ועוד, מלבד אמצעים אלקטרוניים שהתקינה בגבולה, מצרים נערכה גם לתקיפה ומקמה למעלה מ-40 טנקים ומשוריינים בצפון מזרח סיני כדי לחזק את הנוכחות בגבול עם עזה ובכך הפרה את התנאי המופיע בהסכם השלום של ישראל עמה. שמא, קני הטנקים עתידים להיות מופנים כלפי ישראל ולא כלפי הפולשים הפלסטינים לשטחה, בדומה ל-DON’T של ביידן, שמתברר יותר ויותר כי כוון כלפי ישראל ולא כלפי אויביה?

מה שמעלה תמיהה גדולה אף יותר, על ההקפדה של ישראל להימנע מלבוא בטענות כלפי מצרים, על חלקה בהכנסת התחמושת לעזה, בשנים בהן עזה הייתה במצור מכל עבריה, כפי שנחשף במלחמה הנוכחית. הרי, מאז סגירת תעלת סואץ, מקור הפרנסה העיקרי של מצריים הוא בהברחות דרך גבולה של אמצעי לחימה צבאיים וכניסת ישראל לרפיח מאיימת לא רק על ביטחונה מפלישת האחים המוסלמים לשטחה אלא גם על כלכלתה. האם מגילוי חלקה בעזרת לעזתים היא חוששת, או מהפרת ההסכם שלה עם החמאס שמבטיח את היציבות השלטונית בארצה שלה?

היחסים בין ארה"ב למצרים ידעו תהפוכות במאה השנים האחרונות. חלקן בהשפעת המלחמות והשלום עם ישראל. הרבה מהסיוע למצרים ניתן בקשר ישיר ליחסיה עם ישראל.

בשונה מקודמו, הנשיא אובמה שברך על עליית שלטון האחים המוסלמים לשלטון, דונלד טראמפ, ראה כמטרה עליונה שיתוף פעולה עם המשטר המצרי במאבק מול האסלאם הרדיקלי: ”עידן בניית האומות יבוא אל סופו" כך אמר, גישתנו העכשווית, ביחס לבעלי בריתנו מעבר לים ועל ידידינו במזרח התיכון, חייבת להיות עצירת ההתפשטות של האסלאם הרדיקלי.

ביידן כידוע, מוביל מדיניות הממשיכה את זו של אובמה בהתמודדות עם האסלם הרדיקלי. מדיניות של החלפת המאבק המיליטנטי באויביה ואויבי המערב, בדיפלומטיה של הידברות, הכלה והסכמים שיש שיגדירו כהסכמי כניעה, כפי שניתן לראות ביחס לאיראן.

בטיול שערכנו במצרים לאחר כינון יחסי השלום עמה, ביקרנו במוזיאון קהיר. ליד מפה גיאוגרפית הניצבת בכניסה למוזיאון, עצרה המדריכה המקומית ושטחה לפנינו היסטוריה עתיקת יומין של מצרים. לא היה בה אזכור של יוסף כמשנה למלך ולעבדות עם ישראל במצרים. שלא לדבר על בניית ערי פיתום ורעמסס, עליהם למדנו מספר הספרים. גם כשהסבתי את תשומת ליבה כך, טענה שאינה יודעת במה מדובר.

הנרטיב המצרי, מחק מדפי ההיסטוריה הרחוקה והקרובה שלו את הזיקה בין ישראל ומצרים. כך מציג הוא גם את ניצחון ישראל על המצרים שפלשו לסיני ביום הכיפורים כניצחון שלהם במלחמה. זה הנרטיב שמשווק לאומה המצרית שחרף כינון יחסי השלום, מסרבת להיפטר מהשנאה לישראל וממשיכה לראות בה אויב.

וזה הפיל המצרי שבחדר!

לכן, על ישראל לדאוג לגורלה שלה ולא לשגות שוב בהישענות על מצרים, כפי שהזהיר מפניה בשעתו רבשקה שר צבא סנחריב את חזקיהו מלך יהדה: "כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, מֶלֶךְ אַשּׁוּר: מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ? … עַתָּה עַל מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי? עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ, עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ ..." (מלכים ב', י"ח, כ"א) וכולנו זוכרים את גורל עמנו שלא נשמע לאזהרה זו אז. ואילו היום, מצרים כבר הודיעה שתצטרף לתביעה החדשה של דרום אפריקה בבית הדין הבין- לאומי לצדק בהאג, נגד ישראל, בגין פעולותיה בעזה, קראה לשגרירה לחזור למצרים ואף הודיעה שתבחן מחדש את יחסיה עם ישראל.

אז אם צריך להיכנס לרפיח חרף האיום המצרי- ניכנס לרפיח. ואם צריך לכבוש את ציר פילדלפי ולהחזירו תחת שליטה ישראלית כי זה מבטיח את גורלנו, אז כך נעשה.

ואם במחיר השלום המפוקפק עם מצרים תלוי עתידנו, היא הנותנת לרלוונטיות האזהרה מפני משענת הקנה הרצוץ הזה היום יותר מתמיד ולהתעלם מהאיום.