1. על הנייר, ע"פ ההלכה, ילדיו של טרנטינו - הבמאי ההוליוודי הפופולרי בעולם - הם יהודים-ישראלים. זה מפתיע, אך זאת המציאות האירונית.
בקרב מעריצי הבמאי בישראל, ההתלהבות מעצם קיומו כתושב ישראל המגדל כאן ילדים - לא נחה לרגע. האייטמים התופסים את טרנטינו מתהלך בתל אביב כאזרח פשוט - יוצרים מגדרם כל פעם מחדש. אפשר להבין את זה; מדובר באחת האושיות המפורסמות ביותר בהוליווד. שמו של הבמאי נודע כ'כוכב' אפילו למי שאינו חובב סרטים כלל. לא ממש ברור כיצד התגלגל ה"מקרה" אשר במסגרתו דווקא הבמאי הפופולרי ביותר בעולם - נמצא כאן. יהיו שיאמרו שאלו הן דרכי הזוגיות המקרית. במבט רחב, יתכן ודווקא עכשיו הפלא מתבהר.
2. סרטיו של טרנטינו מפוצצים באלימות מסוגננת ולא מומלצת בעליל המשולבים באירוניה, הומור ושבירת המוסכמות הקולנועיות - הרבה לפני שאלו נשברו לחלוטין ע"י הטלויזיה. הוא הגיע לתעשייה באורח פלא, משום אהבתו לקולנוע, ללא לימודים סדירים וקטף את האוסקר בתחילת דרכו, אי שם בשנות התשעים.
למרות זאת, סרטיו הפכו לידועים ובאותה נשימה - לקונצנזוס מוערך. זה מאוד מוזר, כי אלימות על המסך אינה עניין חדש. היא הייתה שם הרבה לפני כניסתו של טרנטינו לתעשייה, אלא שצפיה באלימות - מסוגננת ככל שתהיה - אינה נחלת הכלל מהסיבה הפשוטה: בני אדם מן השורה סולדים מצפיה בדברים שלא עושים להם נעים. כיצד הפכו סרטים אלימים במיוחד למוערכים ואהובים ע"י קהל עולמי רחב ולשם מה? אפשר רק לנחש. תחזיקו לי רגע את היד.
3. לאחרונה דווח כי טרנטינו העושה חלק ניכר מחייו בארץ עם ילדיו - כיתת את רגליו לדרום כדי לתמוך בחיילי ישראל המחרפים נפשם בקרב. הוא ישב איתם, שוחח והצטלם. כמה חודשים לאחר מכן ותעשיית הקולנוע העולמית עצרה את נשמתה עקב דיווח מפתיע בו סופר כי הבמאי הנודע החליט לגנוז את סרטו העשירי עליו הכריז כי יהיה סרטו האחרון בהחלט.
הסיבה לגניזת הסרט הפתאומית לא בוארה עד הסוף. ההשערה הרווחת היא שהוא לא היה מרוצה מהתסריט והחל להתעניין בפרויקטים מסקרנים. אחרים.
נדיר מאוד שטרנטינו עוצר וגונז משהו בצורה הזאת. אירוע 'הסרט האחרון של טרנטינו' תוכנן וסופר בשעת בת רבים פעמים רבות.
הבמאי ידוע באהבתו לקולנוע והתוכנית המקורית הייתה ליצור סרט אחרון שיעסוק במבקרת קולנוע מיתולוגית. בין לבין יצא ספר של הבמאי על קולנוע שתיעד את תשוקתו לאמנות המסך הגדול. ואז, לפתע, כשכל התעשייה כוססת פופקורן ועטה על כל דיווח לגבי 'הסרט האחרון של טרנטינו' - הוא חותך ועושה פרסה? מה הולך כאן?
4. כל מי שחי בישראל הזדעזע עמוקות ממה שהתרחש בה בשמחת תורה. אף הבמאי המתגורר כאן עצר מלכת. אקט הירידה לשטח מעיד כמאה עדים על הזעזוע העמוק שנגע היטב בבמאי ההוליוודי הפופולארי שילדיו היהודים גדלים בישראל.
לפתע, האלימות שבסרטיו החווירה מול מה שהתרחש במציאות הישראלית. התברר כי הסיפור האמיתי גדול יותר מכל תסריט מהודק שנכתב על ידו אי פעם (ועסק ביהודים). היתכן שהמציאות הישראלית הכתה בפניו של טרנטינו והוא כעת אוסף את כל כוחותיו האמנתיים כדי לייצר את היצירה הבינלאומית הבאה שתצליח להסביר לעולם - כפי שאפשר מסבירן ישראלי לא יצליח - מה היה לנו כאן?
5. אנו חיים בעידן בו המדיות מציפות אותנו בתכנים מושכים, מושקעים ונוצצים. 'משהו שחייבים לראות' וכל שכן 'סרט קולנוע' - נחשבים למושגים עתיקים ביותר בעולם הנוכחי בו כל אחד בוחר את הנישה שלו או מעדיף את החיים עצמם ללא סיפורי מסך (מומלץ!).
למרות זאת, בתעשיית הקולנוע ובקרב חובבי סרטים 'סרט של טרנטינו' זה עדיין שם דבר למשהו שמוכרחים לראות ולהיסחף לקרביו.
טרנטינו הוא אולי הבמאי האחרון בעולם שמצליח לייצר התעניינות לגבי יצירה כלשהי - אך ורק בגלל השם שלו. זה עניין נדיר ומוזר שאפילו במאים ותיקים יותר לא זוכים לו.
סיפורים וכוכבים - זה מה שהעולם הרחב מבין, לצערנו. טרנטינו עסק ביהודים בסרטיו ואולי היה זה סימן מקדים לחיבתו לעם היהודי. מעין פרומו לא מודע. כעת - הגיע ה'מאני טיים' בדיוק בזמן שהעולם זקוק לו וליבו של טרנטינו עמוק בלגדל פה ילדים משלו.
תסריט מציאות כזה בו במאי בעל תשוקה לקולנוע מתגלגל להיות הבמאי המפורסם בעולם בגין סרטים מסוגננים באלימות, זוכה באוסקר, עושה סרטים על יהודים, מביא לעולם ילדים יהודים בישראל ונחשף לזוועות האחרונות כשהוא מתגורר בסמוך - לא יכול להיכתב על ידי בן אנוש.
תסריט מציאות כזה פשוט מתרחש לו באורח פלא שמיימי, כביכול מעצמו; מלא באירוניה, הומור, כאב עמוק מאוד ואיפשהו גם אולי הגשמת יעוד שאף אחד אחר לא יכול לבצע.
נדב גדליה הוא שחקן ויוצר הסרטים "אבא עם אלוקים", "רווק עם אלוקים" ו"מדריך למתבונן האמיץ".