למה אתם עושים לנו את זה, לעזאזל? למה אתם מתווכחים באמצעות הודעות לציבור? למה אתם מנהלים את הדיונים הביטחוניים באופן המחפיר הזה? למה הציבור צריך להיות מעורב במיץ של המחלוקת שלכם? למה אתם רבים ריב מתוקשר כאחרון המפגינים? למה?
הרי דעתכם נסמכת על דוחות מודיעין שחסויים מעינינו. הרי אנחנו לא באמת יודעים את מערכת הלחצים המופעלת עליכם. הרי לא תוכלו לחשוף לנו את הנתונים העובדתיים שמביאים אתכם להחלטה ההיא.
אז למה? למה אתם יוצאים במסיבות עיתונאים היסטריות, לציבור. למה אתם מספקים חומר לפרשנים חורצי לשון בערוצי התקשורת? למה אתם מדליפים מדיוני הקבינט? למה אתם מתנגחים ומקללים זה את זה לעיני כל העולם? למה, למה אתם מתנהגים באופן כל כך מביש בזמן מלחמה?
כי זה משרת אתכם פוליטית? כי אתם מכינים חומרים לוועדת החקירה? כי זה מראה את כושר הביטוי המדהים שלכם? חמאסטן =פתחסטן\אלטרנטיבה שילטונית פלסטינית.
הרי אתם יודעים שהוויכוח הציבורי שיפרוץ מיד, לא יתמקד במה נכון לעשות אלא במי נכון לתמוך? ומיד, ציפוף שורות שבטי, והדוברים המשמיצים יורים באופן אישי ועקוב מדם.
חבר כנסת לשעבר שחושב שמותר לו להשמיץ בזמן מלחמה, כי הוא אב שכול, יכתוב שראש הממשלה הוא פחדן וסחיט, חלש, וכושל ושיואב גלנט הוא אלוהים וחברת הכנסת ההיא העו"ד תצעק מיד שגלנט כשר ביטחון משמעותו כניעה ותבוסה לחמאס.
בחייכם, חסכו מאיתנו את המיץ של הזבל הזה. פשוט תדונו לגופם של דברים. העלו שיקולים לכאן ולכאן. אל תצאו לתקשורת כבודדים ומפלגים. דברו בקול אחד. שדרו אחריות, ממלכתיות, אחדות. אל תדרשו את העזרה שלנו כדי לקדם את דעתכם. אימרו שיש דיונים והצד השני טועה לדעתכם, אבל הוא לא חסר אחריות ועושה לכיסאו, ואתם מלאכים צחורי כנפיים.. שחררו אותנו מהפוליטיקה המבישה הזו בזמן מלחמה.
הבן שלי מפקד עכשיו בעזה על עשרות לוחמים עם דעות שונות. אתם באמת רוצים שזה יהיה נושא הדיון של החיילים? אתם באמת רוצים להכניס אותם בין ראש הממשלה למפקד העליון של הצבא?
מה קרה לכם? מה אנחנו אשמים שאתם רוצים פוליטיקה? עזבו אותנו. דברו לגופו של עניין. היו ענווים. כן זו המילה שלא קיימת בלכסיקון הפוליטי הישראלי ושהייתה יכולה לחולל נפלאות לו הייתה.
אנא, הגידו פעם אחת ולתמיד את המילים ששכחתם. 'לדעתי'. או 'כך נראה לי'. או 'אני חושב'. או 'אני מעריך'. מותר גם 'לעניות דעתי'. מה יש?. ואתם חייבים גם את זה: 'יש שחולקים עלי ואני מבין את חששם'. החזירו לנו את האמון בכם. בנו קודם כל את השלטון שלכם, לפני שאתם בונים את השלטון בעזה. תרגעו.
אבל אנחנו, רוב העם השפוי, לא לומדים מכם. אתם רחוקים מדוגמא אישית מנהיגותית. אנחנו נמשיך להפגין את מפגן האחווה בצמתים. נמשיך לוותר ולהקשיב לדעות של אחרים. נמשיך לאהוב.