שיח היום שאחרי בעזה הביא את רעיון הרשות הפלשתינית האחרת מהממשל האמריקאי לתוככי הקבינט הישראלי.
האם רשות כזו, מתוקנת, מנותקת מטרור, הסתה ושנאת ישראל, כזו שיכולה להניח את דעתם של הישראלים, יכולה להתקיים, או שמא מדובר בחזרה לרעיונות אוסלו במינוחים אחרים? על כך שוחחנו בערוץ 7 עם המזרחן ד"ר מרדכי קידר.
"אם הישראלים יתנהגו שוב כמו שהתנהגו בשנות התשעים תקום כאן מדינה פלשתינית שתהפוך למדינת חמאס או באמצעות בחירות כמו שזכו בבחירות בינואר 2006, או בהשתלטות אלימה כמו שהם עשו בעזה ביוני 2007. כך או אחרת חמאס יהפכו את המדינה הפלשתינית למדינת חמאס. האם זה מה שאנחנו רוצים?", שואל קידר.
על מאמצי האמריקאים להקרין ביטחון שהערבויות שיתנו הם למהלך מול הפלשתינים יקנה שקט לישראל, אומר ד"ר קידר כי "זו בדיוק התחושה שפיעמה בליבותם של הישראלים לפני השבעה באוקטובר. ה'יהיה בסדר' הזה מוביל ללא בסדר. אם אתה חושב שיהיה בסדר לא יהיה בסדר. מי שרוצה שלום צריך להתכונן למלחמה. צריך ללמוד את מה שקורה סביבנו ולתפקד כמו שצריך כדי למנוע קטסטרופה שכזו שוב".
על ממשלת הטכנוקרטים שהקים אבו מאזן שאלנו את קידר אם ניתן לראות בה כיוון מרגיע כלשהו, והוא משיב בשלילה מוחלטת: "הממשלה היא דבר אחד אבל מה שהם עושים זה משהו אחר לחלוטין. לרשות הפלשתינית יש צבא של שלושים אלף איש חמושים שיכולים לעשות לנו ברגע שהם יחליטו את השבעה באוקטובר על סטרואידים, וכל מה שמפריד ביניהם זו החלטה. יכולת ואמצעים יש, והרעיון שמי שבנה אותם זה האמריקאים הוא רעיון מטריד מאוד כי האמריקאים משתפים פעולה עם הדבר הזה".
בעיני ד"ר קידר ישראל מוחזקת כיום כבת ערובה תחת מצב הרוח של אבו מאזן שיכול להפעיל את גייסותיו על פי גחמה של רגע. "אנחנו מסכנים את עצם קיומנו. משום כך העולם לא לקח אותנו ברצינות כשדיברנו על הפרויקט הגרעיני האיראני, כי אנחנו מקימים כאן במו ידינו פצצת אטום בדמות המדינה הפלשתינית, אז איך אפשר לקבול בעולם על הסיפור האיראני?".
האם נכון בכלל להיכנס לשיח היום שאחרי? האם הדיבור הזה בעת הזו נכון וראוי? "צריך לדבר עליו, אבל מהכיוון הנכון. ישראל הייתה צריכה מזמן לפרק את הרש"פ ולהקים במקומה אמירויות בערי יהודה ושומרון על בסיס החמולות המקומיות. זה היה מרגיע את המערכת כי חמולות בדרך כלל חיות בשלום עם הסביבה כמו החמולות ששולטות על האמירויות במפרץ. צריך להקים אמירויות", חוזר ד"ר קידר על הרעיון שאותו הוא מקדם מזה שנים על כל בימה וזירה ציבורית. לשאלתנו אם יש לו פרטנר פלשתיני לרעיון הזה הוא משיב ב"בוודאי".
לדבריו הכוחות המקומיים מבקשים מהישראלים לסלק את הכוחות הפושעים שהובאו מטוניס במסגרת הסכמי אוסלו ולאחר מכן ניתן יהיה לקדם את המהלך. כעת, אומר קידר, המציאות היא ש"צה"ל, ובמיוחד המנהל האזרחי, הוא זרוע ביצוע של הרש"פ. זה המצב. הם פועלים לפי ההוראות של הרש"פ בפיקוח אמריקאי, והאמריקאים מוודאים שאנחנו לא מפרקים את הרשות כי הם רוצים להגיע לבחירות עם הישג שנקרא מדינה פלשתינית. הם לא רואים בעיניים כלום חוץ מזה".
על רעיון האמירויות אנחנו שואלים אם קידר אינו חושש ממציאות בה בפועל מוקמות שבע מדינות קטנות במקום מדינה אחת, ומדינות אלה תהוונה כוח משמעותי באו"ם וכיוצא באלה. קידר מצידו מדגיש כי מדובר בחלופה מקומית למדינה עוינת שהולכת ומוקמת ביהודה ושומרון כמדינה אחת חמושה ומאיימת. רעיון החמולות מתנקז לערים יהודה ושומרון שבהן ישראל אינה נמצאת בפועל ממילא, והגוף שיוקם בהן יהיה זה שידאג לרווחתם האזרחית של התושבים ויובילו לשקט.
מתווה שכזה, הוא אומר, נכון וצריך לקום גם ברצועת עזה שתפורק והשלטון בה יימסר לחמולות על פי מחוזות, מה שימנע מישראל את הצורך לספח את הרצועה, ולהערכתו מאחר ומדובר בשלטון הומוגני מקומי הוא לא יעסוק בחיפוש אויב חיצוני בדמותה של ישראל להילחם בה כדי לגבש את אזרחיה תחת דגל אחד, כפי שקורה כיום, והמודל אליו הוא מביט הוא מודל מדינות המפרץ איתם ישראל מכוננת קשרים ללא איום, ולהערכתו בשל העובדה שמדובר בשלטון חמולתי הומוגני.