יו"ר תנועת הביטחוניסטים, תא"ל במיל' אמיר אביבי, מתארח באולפן ערוץ 7 ומתייחס להתנהלות המלחמה על רקע הדיווחים לפיהם כשני שליש ממחבלי החמאס עודם פעילים וכך גם מנהרות החמאס.
חצי שנה לפני אסון השבעה באוקטובר פרסם אביבי את ספרו 'לא נשוב אחור' בהוצאת סלע מאיר. הספר כולל ההערכות וניתוחים שבמידה מסוימת צפו את מה שעתיד לקרות.
"אני מאמין שנעמוד ביעדי המלחמה. גם אם המספר נכון ושליש נהרגו, כמה נפצעו? בדרך כלל על כל הרוג יש לפחות שני פצועים. השאלה היא כמה אנשים יצאו מכלל יכולת לחימה, וכנראה המספרים הרבה יותר גדולים מהמספרים המדוברים", אומר אביבי.
"זו לחימה מתמשכת בגלל כמה סיבות, אם זה סדר הכוחות שצה"ל הפעיל מאז תחילת המלחמה, אם זה אילוצי חימושים שהעסיקו את הצבא תוך כדי, אבל גם התספוק, זה שאנחנו מתספקים את האויב שלנו, שזו סוגיה שאנחנו צריכים לטפל בה. הצבא נמצא ברגע מכריע. כל מטרות המלחמה יושבות על רפיח. גם הנהגת חמאס שם והשמדתם היא חלק מהותי ממטרות המלחמה, החטופים שלנו נמצאים ברפיח, היכולת לסגור את גבול מצרים ולהשמיד בכך את יכולת התספוק שלהם מכיוון סיני והשמדת חטיבת רפיח שהיא החטיבה האחרונה שמתפקדת כמסגרת צבאית מסודרת".
ואם הנשיא האמריקאי ידרוש מאיתנו שלא לעשות זאת ויגיד לנו DON’T'? "אז גם אנחנו נגיד לו 'DON’T'", אומר אביבי המשוכנע שנעשה זאת בכל אופן, ושביכולתה של ישראל להכריע את חמאס ברפיח גם ללא החימושים האמריקאים, כולל ניהול המלחמה בצפון. עם זאת הוא מוסיף ואומר "אני לא מאמין שארה"ב תפסיק את אספקת התחמושת".
בהתייחס למונח 'ניצחון מוחלט' על ארגון שהוא לא רק לוחמים צבאיים אלא גם רעיון ובנוסף כזה שפרוס במקומות רבים ברחבי העולם, אומר אביבי כי המשמעות היא "עמידה במטרות המלחמה, חיסול חמאס כגוף שלטוני וכגוף צבאי והרג ההנהגה שלו והשתלטות על המרחב האזרחי, מה שצה"ל עדיין לא מבין שהוא צריך לעשות אותו, אבל הוא יצטרך להחיל, גם זמנית, ממשל צבאי על רצועת עזה עד שהוא יוכל להעביר סמכויות לכוחות מקומיים, וכמובן החזרת החטופים. כל זה אפשרי".
מוסיף תא"ל אביבי ומציין כי עלינו לזכור שיכולות ייצור האמל"ח של חמאס הושמדו וצה"ל שוחק את הארגון והורג מחבלים בכל שבוע ומעמיק את ההישג. מנגד קצב ייצור התחמושת בתעשייה הביטחונית הישראלית גובר והולך בכל דקה. "ישראל נכנסת לקצב התחמשות של מכונת מלחמה משומנת שהולכת ומתעצמת ומוזרמים הרבה כספים בהעצמת היכולות שלנו, ובמקביל אנחנו גורטים את החמאס".
"כשנשתלט על רפיח, נשמיד את המנהרות ונגיע להנהגת חמאס, תהליך ההתמוטטות יתחיל לרוץ, אבל ניקוי השטח ייקח זמן. יש הבדל בין כיבוש שטח לטיהור. גם בחומת מגן לקח לנו חודש וחצי להשתלט על הערים וחמש שנים לייצב את המצב כשהשנתיים הראשונות היו מאוד אינטנסיביות", אומר אביבי ומזכיר את ימיו אז כמג"ד. "אחרי חומת מגן לחמנו עוד לחימה משמעותית. יש תהליך שבו אתה מחסל לאט לאט את היכולות".
בהתייחס לסוגיית שחרור החטופים מציע אביבי להבין את האסטרטגיה של החמאס המבין שאין לו יכולת צבאית מול צה"ל שידו הייתה על העליונה בכל מפגש עם חמאס. "חמאס מבין את זה ולכן הוא מבסס את האסטרטגיה שלו על שני דברים, לחץ בינלאומי כולל בית המשפט בהאג, ארה"ב ואירופה, מה שעובד לו לא רע כי יש הרבה לחץ עליהם, והדבר השני הוא לחץ פנימי. הוא רוצה להביא את החברה הישראלית לכאוס ולבחירות. הוא מאמין שאם יהיו בחירות תיפסק המלחמה, ולכן אין לו אינטרס לשחרר חטופים כי שחרור חטופים יוריד את הלחץ שהוא רוצה להגביר".
אביבי רואה בתפיסה זו של החמאס את הסיבה העיקרית לכך שלמרות ויתורים ישראליים מפליגים לא הייתה כל התקדמות במשך שלושה חדשים מצידו של חמאס. מאחר וכך, "המצב היחידי שבו חמאס יגיע לדילמה אמיתית ושיקול לשחרור חטופים היא כאשר הוא יהיה על סף השמדה, וזה יהיה רק כשנהיה בעומק רפיח. רק אז תהיה הדילמה של חמאס, החיים שלו או החטופים. כשנכתר את סינוואר הוא יצטרך לקבל החלטה, או שיבקש שנעצור וניקח את החטופים בתמורה להפסקת אש או לבריחה שלו. תרחיש אחר הוא שהוא יגיד תמות נפשי עם פלשתים וכמי שרוצה להירשם בהיסטוריה כשהיד הוא יילחם עד הסוף, ואז לא תהיה ברירה וצה"ל יצטרך לפעול צבאית לשחרור החטופים".
"זה לא תרחיש שאנחנו לא מכירים אותו. תרחיש של בני ערובה היה לנו בהרבה מקרים", אומר אביבי שרואה בהחלט כאפשרי תרחיש בו צה"ל מכתר מנהרה או בית, ובעזרת יחידת המו"מ המטכ"לית כורז לראשי החמאס ומציע להם כרטיס לחו"ל בתמורה לחטופים. "יכול להיות שזה יעבוד ויכול להיות שלא. יצטרכו לפרוץ פנימה והסיכונים יהיו גדולים, אבל זה לא משהו שאנחנו שולטים בו. ראינו זאת במעלות ובמקרים אחרים של השתלטות מחבלים על בני ערובה. מדובר בתרחיש מורכב שהשליטה שלנו בו מוגבלת. זה לא שאנחנו לא רוצים".
אביבי מנתח את מהלכי הצבא עד כה על רקע התחושות לדשדוש צבאי והתנהלות לא ברורה. הוא מציין כי הצבא נכנס עם התקפה נרחבת לצפון הרצועה והשמיד את החטיבה החמאסית של אזור זה באופן שבו נוצר חופש פעולה צה"לי במרחב זה. המשמעות, מדגיש אביבי, אינה שמאה אחוזים מגדוד חמאסי נהרגו, אלא כחמישים אחוז מהם והשאר ברחו ומתחבאים במנהרות כלשהן, ובכך הגדוד כמסגרת איבד את משמעותו. אין משמעות הגדרת גדוד חמאסי מושמד שאין מחבלים לחלוטין.
"בשלב מסוים נגמרו המטרות לצבא. אין לו גדודים פלוגות וחטיבה מולו. כל המחבלים ברחו ונכנסו לחורים שלהם ולצבא אין מטרות. צה"ל אמר שאין סיבה להשאיר את הכוחות בפנים כדי שיהיו פגיעים, ולכן נוציא אותם ונראה איך השטח מתארגן, וכמו בשיפא הצבא רוצה לראות איך המחבלים מתארגנים מחדש. שם אלף מחבלים התרכזו בשיפא, צה"ל חיכה שכולם יהיו בפנים ואז בעשרים דקות חצה את הרצועה, כיתר את בית החולים, הרג מאתיים ועצר את כל השאר. כך היה גם בזיתון ובג'יבליה", אומר אביבי ושב להזכיר את ניסיון חומת מגן, שגם הוא נפרס על פני שנים. "ככה זה נראה ואין מה להיות מתוסכלים מזה".
"כשמדברים עם המפקדים בשטח הם מספרים שהחמאס כבר לא נלחם כמסגרות כמו בהתחלה כשעמדו מולנו גדודים ופלוגות. כעת זה חוליה כאן ופה מחבל, סוג אחר של לחימה, ולנקות את עזה לחלוטין ייקח זמן. הצבא יכול לקצר את הזמן הזה אם הוא ייצא מהקונספציה העיקרית שלו והיא נושא הממשל הצבאי", אומר אביבי ומרחיב:
"הצבא ממאן לעשות את מה שמקצועית הוא אמור היה לעשות מזמן, להטיל ממשל צבאי על צפון הרצועה, להשתלט על ההומניטארי ולדאוג שהאוכל יגיע רק לנשים וילדים ואז כל המחבלים האלה היו יוצאים מהחורים שלהם מורעבים ונכנעים. מצור הוא חלק בסיסי מעקרונות הלחימה. אפשר להאכיל את האוכלוסייה, אבל למה להאכיל את המבלים? אנחנו סתם זורקים אספקה שמגיעה למחבלים עצמם ואז שולחים את החיילים להילחם בהם. למה? למה לסכן את החיילים".
יותר פשוט, אומר אביבי, לייצר אזורי חלוקת מזון ולעשות בלוגיסטיקה זהירה, אולי דרך חברות קבלניות, מה שימנע סיכון של חיילי צה"ל.
על שאלת היום שאחרי מדגיש אביבי כי מדובר ביום שאחרי חמאס, וכל עוד חמאס נמצא אין יום שאחרי. הדברים תלויים בהשמדתו של הארגון. "אומרת ממשלת ישראל שביום שאחרי לא יהיו חמאס ג'יהאד ורשות, אז מה כן? כנראה הכוונה להנהגות מקומיות וועדות אזרחיות. העניין הוא שאף אחד לא ידבר איתנו כל עוד חמאס לא מושמד לחלוטין, ואין מציאות שדקה אחרי שהשמדנו את חמאס ברפיח תנחת הנהגה חדשה על הרצועה. זה לא עובד ככה. אחרי שהרגת את הנהגת חמאס, אתה שולט שם. צריך להטיל בהתחלה ממשל צבאי על הרצועה ולהוכיח לתושבי הרצועה שמי שמנהל את העניינים זו ישראל ואין עוד חמאס. רק אחרי שהם יראו במשך כמה שבועות שישראל השתלטה על הכול והיא שמנהלת, אז יהיה אפשר לדבר עם הנהגות החמולות בערים השונות ולהתחיל לבנות משהו מאפס שלא יקרה ביום. זה תהליך שייקח זמן".
"מי שמדמיין שבבת אחת תהיה לו הנהגה חליפית וכל העולם יעזור לנהל, זה ניתוק מוחלט מהמציאות", אומר אביבי.
ובהתייחס להסלמה הנמשכת בצפון הוא אומר כי אנחנו עדיין לא במלחמה כוללת באזור זה. "אם היינו במלחמה כוללת בצפון, כנראה שהיינו יושבים גם במרכז במקלטים. ישראל לא יכולה לחיות עם מציאות שיש חיזבאללה בדרום לבנון. האם ניתן להגיע להסכם מדיני שיגרום לחיזבאללה לסגת וליישם את הסכם 1701? ללא מנהיגות אמריקאית, ללא נחישות וללא איום על איראן, הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי. לכן הסיכוי שתהיה מלחמה הוא מאוד גבוה ופיקוד צפון ערוך למלחמה והוא צריך את הכוחות שנלחמים בעזה. לכן צריך לראות שהכוחות מסיימים את השמדת חמאס ברפיח ואחרי רפיח עזה אמורה לעבור לשלב ניקוי השטח שיצריך הרבה פחות כוחות, בעיקר אם הרגת את הנהגת חמאס, כוחות החוד שלנו יעלו צפונה ואז או שחיזבאללה נסוגים או שהולכים למלחמה. אין לנו הרבה ברירות וההערכה שלי היא שתהיה מלחמה".
עוד התבקש תא"ל במיל' אביבי להתייחס לשאלת ההאשמות הפוליטיות תוך כדי מלחמה והקריאות לבחירות. "ההיסטוריה תשפוט אותם, הוא אומר ומוסיף כי בעיניו "זה ביזיון שפוליטיקאים עוסקים באמצע מלחמה בבחירות במקום בלנצח את המלחמה. בעת הזו אנחנו חייבים אחדות. יש משמעות אדירה לזה שהמערכת הפוליטית תהיה מאוחדת וממוקדת רק בדבר אחד, ניצחון בעזה, בצפון , מול איראן ביו"ש. יש לנו כאן מערכה מאוד גדולה שיכולה להימשך שנה או שנים ואנחנו חייבים לצאת מדיבורי הבחירות שאותם חמאס רוצה".
"הם רוצים לקחת אותנו למציאות שבמקום שנתעסק בניצחון נתעסק בדברים אחרים. יש לנו חיילים שנלחמים ויש להנהגה שלנו חובה מוסרית לעשות הכול להביא ניצחון ולשמור על החיילים שלנו".
לשאלת זהותו של מי שצריך לפרוש לנוכח כשלון השבעה באוקטובר, סבור אביבי ש"כל המערכת הפוליטית צריכה ללכת הביתה. כל המאה ועשרים, אבל רק אחרי המלחמה. כך גם כל ההנהגה הצבאית צריכה ללכת הביתה וכך גם הנהגת השב"כ. יש כאן מערכת שכשלה לחלוטין. חוסר היכולת שלהם לזהות את העובדה שאנחנו בדרך למלחמה, מה שאנחנו, 'הביטחוניסטים', אמרנו להם בצורה ברורה באינספור פגישות. אמרנו שחייבים לשנות סדרי עדיפות ולחמש את הצבא, אבל לא עשו עם זה כלום. יש כאן סדרת רמטכ"לים שקיצצו את הצבא ולא דאגו לחימושים ויש כאן הנהגה שאפשרה לצבא לעשות דברים שהיא יכולה הייתה למנוע אותם. קצה נפשו של הציבור מהמערכת הזו, והמדינה צריכה לעבור אתחול מחדש".