מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם אחר הצהריים (שלישי) דו"ח הנוגע לניהול משבר הקורונה על ידי ממשלות נתניהו ובנט.

אנגלמן קובע כי "ראש הממשלה נתניהו קיבל החלטה אסטרטגית שתוצאתה הייתה מתן בלעדיות לחברת 'פייזר' על אספקת חיסונים לקורונה עד סוף מרץ 2021. הוא סיכם על כך טלפונית עם מנכ"ל החברה. אך קבינט הקורונה, הגוף שהוסמך על ידי הממשלה לנהל את הטיפול במשבר, לא עודכן על המהלך האסטרטגי".

לדעתו, אמנם היה מדובר במהלך של תועלת, אבל ההתנהלות היתה לא כשורה. "לצד התועלות למדינת ישראל, מדובר בהחלטה שהייתה כרוכה באותה העת בסיכונים לבריאות הציבור, גם אם אלו סיכונים מחושבים".

"אין זו החלטה רגילה או פעוטה שנכון לקבלה על ידי גורם אחד, ללא הסמכה ע"י הממשלה. החשש מפני הדלפה לא רצויה אינו יכול להצדיק את הדרך שבה התקבלה ההחלטה. להפך - יש להתמודד עם תרבות קלוקלת של הדלפות מפורומים בכירים, ולקבוע פורום מצומצם ומוסמך שיאפשר קבלת החלטה מהירה, באופן יעיל ומיטבי ותוך הקפדה על סודיות. הדברים נכונים ביתר שאת בעת הזו, במלחמת 'חרבות ברזל'", קובע אנגלמן.

הוא מציין שגם בממשלה שקדמה לממשלת נתניהו נפלו כשלים בעדכון קבינט הקורונה. "גם קבינט הקורונה בממשלתו של ראש הממשלה לשעבר בנט, לא עודכן בשתי החלטות משמעותיות שהתקבלו: תכנית בעלות של 170 מיליון ש"ח לניהול שגרת הקורונה ולקחים מיכולת משרדי הממשלה להתמודד עם תרחישי הגל החמישי"

מלשכתו של בנט נמסר בתגובה: "ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט קבע מדיניות של "ישראל פתוחה" ומניעת סגרים. בנט ניהל באופן אישי את המערכה המורכבת מול שני גלי קורונה. זאת כדי לקבל החלטות מהירות ולחלץ את המדינה מרצף הסגרים שפגעו קשות בעסקים, בתלמידים ובציבור כולו".

"מדיניות זו והניהול הצמוד והמקצועי של ראש הממשלה בנט הצליחו לשמור על ישראל פתוחה ללא אף סגר ואף למזער את הפגיעה בעצמאיים ובעלי עסקים במדינת ישראל", לשון התגובה.

המבקר עוסק במסמך שפרסם גם בסוגיית הביטיחות בדרכים. "כבישי ישראל הם פצצה מתקתקת. מאז קום המדינה נהרגו בתאונות דרכים כ- 33 אלף בני אדם. מאחורי כל הרוג וכל פצוע עומדת משפחה שחייה נהרסו. מלבד זאת, המחיר הכלכלי של תאונות הדרכים מגיע לכ- 16 מיליארד ש"ח בשנה", קובע אנגלמן.

לדבריו, "לאורך השנים ממשלות ישראל כשלו במאבק בתאונות דרכים: שיעור תאונות הדרכים בישראל גדל בעשור האחרון בשעה שבמדינות מובילות באירופה הוא קטן, תקציבי הרלב"ד קוצצו, תקנים רבים במשטרת התנועה אינם מאוישים והממשלה אינה עומדת ביעדיה בתחום זה".

"תאונות הדרכים אינן גזירת גורל. הטיפול בנושא חייב לעמוד בראש סדר העדיפויות של שרת התחבורה והממשלה בכללותה. על הממשלה לאמץ יעד של אפס הרוגים בתאונות דרכים כמקובל במדינות מובילות באירופה", סיכם.