מבקר המדינה פרסם אחר הצהריים (שלישי) דו"ח ביקורת חריג, בו נקבע כי מדינת ישראל פועלת לאורך השנים ללא תפיסת ביטחון לאומית מוסדרת ובעלת תוקף מחייב.
לפי הדוח, מאז קום המדינה ניסו ממשלות ישראל השונות ומערכת הביטחון לגבש תפיסה לאומית שתנחה את בניין הכוח, הפעלת הכוח, הקצאת המשאבים ויחסי הגומלין בין הדרגים. אולם למרות ניסיונות רשמיים חוזרים, לא אושרה עד כה תפיסה כתובה שתשמש כמצפן אסטרטגי.
במקום זאת, הושרשה דוקטרינה לא רשמית הנשענת על משנתו של דוד בן-גוריון, המתבססת על משולש: הרתעה, התרעה והכרעה.
מבקר המדינה קובע כי אירועי 7.10 - מתקפת חמאס על יישובי הדרום - המחישו את קריסת העקרונות הבלתי רשמיים של ההרתעה וההגנה. לדבריו, ייתכן כי אילו הייתה קיימת תפיסת ביטחון לאומית מחייבת, צה"ל ויתר גופי הביטחון היו נערכים בצורה שונה לגבול עזה.
בדוח מצוין כי הדוקטרינה שהוצגה על ידי ראש הממשלה נתניהו כ"תפיסת הביטחון 2030" - שכללה הרתעה, התרעה מוקדמת ויכולת הגנה - לא עמדה במבחן המציאות. המבקר מדגיש כי הכישלון מוכיח את הצורך הדחוף בתפיסה סדורה ובעלת תוקף.
חוסר בתיאום, חוסר בהכוונה, חוסר באחריותיות
היעדר תפיסה ביטחונית מוסכמת פוגע ביכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל, לבצע פיקוח ובקרה ולקבוע סדרי עדיפויות.
צה"ל, לפי הדוח, נאלץ "ללקט" את רצון הדרג המדיני לפי הצהרות פומביות או דיונים אקראיים - ולבנות על בסיסם תכניות עבודה והיערכות ביטחונית.
בתגובתם למבקר המדינה, הדגישו צה"ל והמוסד את הצורך הדחוף בתפיסה לאומית רשמית. צה"ל קבע כי תפיסה כזו תשמש "בסיס לקשר עם הדרג המדיני ולקביעת אסטרטגיות", ואילו המוסד הדגיש את תרומתה של תפיסה כוללת לייעול קבלת ההחלטות, לשקיפות ציבורית ולשיפור האינטגרציה הבין-ארגונית.
המבקר קורא לראש הממשלה ולממשלה לגבש באופן מיידי תפיסת ביטחון לאומי מחייבת שתכלול: האינטרסים הלאומיים של המדינה, האיומים והאתגרים המרכזיים, תיעדוף שימוש במשאבים, אסטרטגיות בניין כוח והגנה ומדיניות מול זירות עוינות ושותפים אסטרטגיים.
הדוח מדגיש כי לראש המל"ל תפקיד מרכזי בתהליך זה, בהתאם לחוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי שנכנס לתוקף לאחרונה.