
שחרור ירושלים ביומה השלישי של מלחמת ששת הימים הוא מהאירועים ההיסטוריים המרכזיים של תולדות מדינת ישראל וסביב היום הזה נבנו חגיגות הנצחון של המלחמה כולה גם בשאר החזיתות, הקרובות והרחוקות.
זה לא שלפני המלחמה ירושלים לא היתה קיימת, אך אתריה ההסטוריים המרכזיים נותרו מעבר לשטח ההפקר והגדרות וסכנת הצלפים הירדניים. הר הבית, הכותל המערבי, בתי הכנסת החרבים של הרובע היהודי הממתינים ליד גואלת, כל אלו נשארו זכרון רחוק אליו היו נושאים עיניים הירושלמים ומנסים למצוא עוד ועוד נקודות גבוהות מהן ניתן לצפות אל העבר החרב ולקוות לימים טובים יותר.
המשורר הירושלמי יצחק שלו ביטא זאת במילים: "גַּג מִנְזַר נוֹטְרדָּם לִי הָיָה כִּנְבוֹ אֶת הַקֹּדֶשׁ אֶרְאֶה וְאֵלָיו לֹא אָבוֹא". אחרים היו מגיעים אל קבר דוד המלך בהר ציון, בעיקר בחג השבועות אך לא רק, עולים במדרגות הצרות אל גג הבניין ומביטים בקו ישר אל קצהו העליון של הכותל המערבי הנשקף משם. כיכר השוק היתה ריקה, כפי שכתבה נעמי שמר ונימקה: "בעיני, ירושלים שאין בה יהודים היא עיר אבלה ושוממת. יתרה מזו, ארץ ישראל כשהיא ריקה מיהודים היא ישימון בעיני".
והנה ביום אחד נפרצו חומותיה של העיר והחלומות התגשמו. יהודים נעו בהמון מכל רחבי העיר והארץ עוד בטרם שככו הדי הקרבות וכל רצונם לגעת באותן אבנים המסמלות את הקשר הנצחי של עם ישראל לעירו הקדומה. כבר לא היה משנה מה השקפת עולמך או מה אורח החיים שלך, המקום עשה את שלו כי כזו היא ירושלים – "קשה קשה שלא להיות בך נביאים או לפחות משוררים ירושלים" שר יזהר כהן את מילותיו של יוסי גמזו והביע את כוחה של העיר לעורר רגשות וכישורים שלא ידעת שקיימים והנה הם יוצאים מאליהם.
ורק מי שמכיר את ירושלים יודע שככל שאתה מכיר יותר כך אתה מגלה שאינך נוגע אפילו בקצה הסיפור. כי יש בה הכל בעיר הזו: עבר קדום של תנ"ך ובית ראשון ושני, ניסיונות היאחזות לאורך השנים תחת גזירות וצרות של שלטון זר ובדרך כלל עוין, התחדשויות לפרקים ובעיקר זו שהחלה לפני קרוב ל-200 שנה ועודנה נמשכת לנגד עינינו. יש בה אנשים ונשים, בליל שפות ומנהגים, יש בה ריחות וצבעים וחיבור של ישן וחדש שצריך זמן וסבלנות כדי להבין אותו.
סֹבּוּ צִיּוֹן וְהַקִּיפוּהָ, אומר לנו הנביא, ואני הקטן ממלא את ציוויו והתחביב המרכזי שלי הוא שוטטות ברחובותיה של העיר, לעתים עם מטרה מוגדרת ולפעמים בלי. ובכל פעם כזו אני מוצא עוד מקום מעניין, נתקל בעוד אדם מיוחד, מקבל השראה לעוד סיור שאפשר לבנות פה. העיר משתנה במהירות: עוד כבישים ומסילות רכבת קלה נסללים, עוד מתחם ישן נהרס ועל גביו נבנה מתחם חדש וצריך כל הזמן ללמוד מחדש ולהצליח להוציא את הישן והמרתק מתוך מה שרואים לנגד עיננו. חג ירושלים שמח!
הכותב הוא רכז הדרכה במדרשת חברון מבית ארגון אשכולות, מרכזי הסיור והתודעה של ישראל
