סגן הרמטכ"ל לשעבר, האלוף במיל' ויו"ר ארגון 'מבטחי', עוזי דיין, מתייחס בראיון לערוץ 7 לפרישתו של מפקד אוגדת עזה, תא"ל אבי רוזנפלד, מתפקידו בשל כשלי השבעה באוקטובר.
"הוא עשה מעשה נכון וראוי, וזה מחייב גם אותנו לדבר באופן ראוי על הצד הערכי חינוכי ביטחוני בלי לגלוש לדברים אישיים. זו החלטה קלה קשה. היא קשה כי הוא מודיע על סיום תפקידו הצבאי וברגע שיסיים את התפקיד לא יעבור לתפקיד נוסף. זו החלטה לא קלה עבור מפקד אוגדה, אבל מצד שני לא היו הרבה אפשרויות כי זה דבר שאתה נושא וסוחב איתך ואין טעם להמשיך במסלול הזה", אומר דיין ומוסיף כי הישארות של מפקד במצב שכזה יוצרת "קושי מעשי מול מפקדי משנה והמפקדים שלו".
על הכישלון עצמו מרחיב האלוף במיל' דיין ואומר: "הכישלון הכולל הוא כל כך גדול עד שגם אם מורידים אותו לרמת ראש אמ"ן, ראש שב"כ ומפקד אוגדה יש כאן סוגיה מודיעינית. הוא אמנם אמר שלא הייתה התראה, אבל מדובר באוגדה ואוגדה מייצרת התראות משל עצמה. יש כאן גם כישלון בעניין המוכנות והתגובות לאותו בוקר, יש כאן בעיות בניהול קרב ההגנה, איך מכינים אותו ואיך מנהלים אותו באופן מעשי. נקודה נוספת ופחות בולטת היא שגם המעבר להתקפה לא היה מספיק טוב. על כל כך הרבה דברים אני מאוד מבין את ההחלטה. זה גם חוסך החלטות מהמפקדים שלו. כשמישהו כזה מודיע דבר כזה זה חוסך את הצורך להחליט לגביו ובמלחמות שמתארכות צריך להכריע מי ממשיך לתפקיד ומי לא".
אנחנו שואלים את האלוף דיין על הסוגיה המדינית, כיצד יתכן ש-15,000 עזתים היו שותפי סוד למהלך והמודיעין הישראלי לא היה קיים בתמונה. "זו שאלה שהיא מעבר לאוגדה. ברמה האוגדתית יש כאן סוגיה שבה חיים לאורך הקו ויודעים איך הוא מתנהל, וכמפקד אוגדה השאלה אם הם יתקפו או לא זו שאלה כמעט חסרת משמעות, כי אתה אמור לפעול לפי היכולות ולא לפי הכוונות שניתנות לפרשנות". בנוסף, אומר דיין, על קצין "לא לקבל כל מודיעין כתורה משמיים". בהקשר זה הוא מזכיר מבצע בו הוא עצמו השתתף, חילוץ הילדים ממשגב עם, שם "המודיעין כולו כולל הגששים אמרו שיש שלושה מחבלים. זה נתון חשוב כי הוא מלמד מתי נכון לפתוח בירי, לפי כמה יש לך על הכוונת. הם אמרו שלושה ואנחנו התכוננו לפחות לכפול מחבלים והעובדה היא שהיו חמישה. מודיעין זה דבר חשוב, אבל לא לקבל אותו כתורה מסיני, גם אם זה מגיע ממומחים".
"מכיוון שהיכולות היו ברורות, גם אם בהיקף קטן שגם זו מכה גדולה אם לא עוצרים את זה, האחריות להיות מוכנים לקרב הגנה הייתה מונחת על כולם".
באשר למעבר בין הגנה להתקפה, סוגיה שגם עליה יש לדיין ביקורת, הוא מרחיב ואומר: "תמיד במצב כזה צריכות להיות לך מטרות שתהיה מוכן לתקוף אותן מיידית בלי קשר לשאלה מי חצה באיזו נקודה ולאיזה ארגון הוא שייך. המעבר להתקפה היה נורא איטי. הוא לקח שלושה שבועות של ריכוז כוח ואימונים. התקפה כזו צריכה לצאת לפעולה בתוך 6-8 שעות. בנוסף, אני לא מבין עד עכשיו למה לא חותכים בהתקפה את רצועת עזה מיידית לפחות לשלושה חלקים, גם אם יש ויכוח על פילדלפי, למה לא חותכים אותם לשלושה חלקים? אני לא רואה שום יתרון בקיפול הרצועה מצפון לדרום. חלק מהדברים האלה רלוונטי לאוגדה וחלק מהם הם מעל מסגרת האוגדה, למשל תכנית ההתקפה הכוללת".
על קביעתו זו לפיה חלק מהליקויים נוגעים למסגרת שהיא מעל האוגדה, אנחנו שואלים אם המשמעות היא שהיה מצופה גם מהרמטכ"ל לפרוש. "בזמן מלחמה אני לא אומר אמירות כאלה ולא נותן ציונים. במלחמה צריך להפיק לקחים מתוך המלחמה, כולל לקחים על איך המלחמה פרצה, ובאחריות משותפת של הדרג הצבאי והמדיני".
"בהתייחס למשולש העליון, ראש ממשלה שר ביטחון ורמטכ"ל, כל החלטה שמקבלים עכשיו כמו מי יחליף את האוגדונר צריכה להתקבל בהסכמה של שלושתם, וכשאין הסכמה מסיבה כלשהי נשארת ההיררכיה שבה הצבא סר למרות הממשלה וראש הממשלה, ובתוך הצבא לכל מפקד יש מפקד ולרמטכ"ל יש מעליו את שר הביטחון הממשלה וראש הממשלה, ואז מקבלים החלטות כולל אם צריך להחליף אנשים תוך כדי מלחמה. רצוי שהדברים יתבצעו באחריות משותפת שלא תמיד היא קיימת".