כמי שמכיר היטב את סוגיית הביטחון השוטף ביהודה ושומרון, את עבודת הצבא והשב"כ ואת היכולות המרשימות של המערכות השונות וגם את הנוכחות ההתיישבותית ותועלתה בין היתר בעניין הביטחוני, נראה כי מבין האיומים הקיימים ביו"ש, איום מתקפת 7/10 בהיקף שחווינו, הוא הקטן יותר מבין האיומים הקיימים בזירה זו.
כמובן פיגועי טרור בהיקף נמוך יותר, גם של חוליית מחבלים, הם מן האפשר וגם מתרחשים לצערנו.
מאידך גיסא, מה שטורד עד מאוד את מנוחתי הוא הקלות הבלתי-נתפסת שבה מסתובבים חמושים, רעולי פנים וגלויי פנים, בתהלוכות וכבודדים, ברחובות שכם, טולכרם וג'נין – ללא תגובה ישראלית. על גבי תופעה חמורה זו יש להוסיף את העובדה שגם כאשר נערכים מעצרים ביו"ש, כפי שחוויתי באופן אישי, אין כל עיסוק
במעטפת – בטרור האבנים, הסלעים, הבקת"בים והמטענים בדרך אל המבוקש. כוחות צה"ל נאלצים – בהנחיה מגבוה – להבליג או להגיב באופן חלקי למדי על פעולות טרור אלו, כאילו מדובר בתופעה לגיטימית. להערכתי, גם ההשראה והחקיינות מזירת עזה בתעוזה, באירועי צליפה (כבר ראינו באירוע עיקול הפרסה), ובמטענים תעלה עם הזמן ואני בטוח שגם ניסיונות הברחת נשק "שובר שיוויון" מהגבול הדי פרוץ מול ירדן יעלו עוד ועוד, הדברים מתחברים גם אל החשש מ"היפוך קנים" של שוטרי הרשות הפלסטינית, רוב אלו הינן חששות, שלמיטב הבנתי, אין להם מענה אפקטיבי ומהיר, במיוחד כיום, לאור לקחי ה-7 באוקטובר.
לגבי פעילות לסיכול ומעצרי מחבלים כיום, התחוור לי כי הנחיות מגבוה אלו נמנעות מחיסול רעולי פנים, משליכי בקת"בים ומטענים מחשש לחימום הגזרה ומחשש לתגובה בינלאומית בעניין ומתוך הנחה כי מחבלים אלו אינם מהווים סיכון ממשי לכוחות צה"ל בדרכם למעצר. "אנחנו מתעסקים עם המבוקש ולא עם המעטפת או 'הבלתי מעורבים'", כך נאמר לעיתים בתדריכים לפני המשימה.
זוהי אסטרטגיה עקומה ורעועה שעתידה להתפוצץ לנו בפנים. זוהי הקונספציה בשינוי אדרת. חמושים, רעולי פנים המסתובבים ברחובות ערי יו"ש מכל סיבה, בלילה וביום צריכים למות. גם אם באירוע הראשון ייהרגו כמה בלתי מעורבים (שהם כמובן מעורבים לגמרי מבחינת הגיבוי בשתיקה ושלא בשתיקה), השטח ילמד עד מהרה את הלקח ואת תג המחיר להסתובבות קרובה ומתן גיבוי למחבלים. להעלמת העין הזו מחיר כבד. המחבלים הללו חוזרים הביתה מלאי גאווה ועד מהרה הם מעיזים יותר ויותר: מתקרבים אל גדר הביטחון של היישוב הקרוב, החווה הסמוכה או גדר המערכת. ומשם קצרה הדרך לחימום הגזרה ולהסלמה דוגמת השבעה באוקטובר קרובה, אולי לא בהיקפה אבל בחומרתה.
לצערי הנהגת הצבא הבכירה טרם הפנימה את גודל האתגר שאנו עומדים נכחו במיוחד ביו"ש. ההססנות בתחום – כולל ההבלגה מול סרטוני רשת פלסטיניים מדי שבוע של תהלוכות כאלו – חמורה ביותר ומחייבת להתחלף בהקדם. מוטב שהפיקוד הבכיר של צה"ל יתעשת ומוטב בהקדם.
מאורעות שמחת תורה לימדונו מהו מחיר ההכלה. תהא זה טעות נוראית לשוב ולאחוז בקוד מוסרי מעוות שכזה שסופו אלפי אזרחים "תמימים" השועטים אל יישובי העוטף שאת חלקם לא עצרנו כלל משום שהם "רק אזרחים". דינו של כל מחבל, קטן כגדול, אחד הוא. כל קוד מוסרי אחר לוקה בעיוורון. הוא מרחם על אכזרים וסופו אכזריות על רחמנים.