מאז השבעה באוקטובר, עת שניים מילדינו גויסו ולחמו חודשים ארוכים בעזה ובהר דב בצפון, חששנו כמו רבים אחרים מהדפיקה הנוראה בדלת.
גם עכשיו שוב ילדינו מגויסים, והחשש הכבד והנורא הזה לא מרפה.
ומנגד, משפחות רבות, לא רק בחברה החרדית אלא גם בחברה הכללית שילדיהם לא גויסו, הן בגלל פטור מטעמי דת והן בגלל פטור על רקע פציפיסטי או על רקע אידאולוגי, אינם חוות את החשש הנורא והאיום הזה. מבחינתי זה בלתי מוסרי, לא שוויוני, בלתי מתקבל על הדעת ודורש שינוי מהותי.
אודה כי עד השבעה באוקטובר, כשצה"ל הוביל את גישת "צבא קטן וחכם", היה ברור לי שצה"ל לא באמת מעוניין לגייס את החרדים. כך גם נתן בקלות את הפטורים הגורפים לכל מי שלא באמת רצה להתגייס, ובפועל אף סגר חטיבות טנקים ואוגדות חי"ר ושחרר עשרות אלפי חיילי מילואים, שעדיין נמצאים בגיל שרות מילואים.
בשל כך לא באמת הפריע לי שלא מגייסים את החרדים, לא הטריד אותי שנותנים פטור בקלות לכל מי שחפץ להשתחרר, שכן הרושם היה שאין בהם צורך, מה גם שהנטל על משרתי המילואים לא היה כבד במיוחד.
השבעה באוקטובר טרף את הקלפים. התברר כי הקונספציה של "צבא קטן וחכם" לא היה לה על מה להישען. הכלת אויבנו והרצון לשקט, הם שגרמו להתחמשותם ולהגדלת עוצמתם, עד שזו מעמידה את מדינת ישראל ואת היושבים בה בסכנה קיומית של ממש.
ציפיתי שבעקבות השבעה באוקטובר יחלצו אחינו החרדים חושים ויאמרו "הננו". לא רק בהתנדבות לזק"א או בחלוקת מזון לחיילים, אלא בהתגייסות של ממש לצה"ל. לעבור טירונות ולקבל הכשרה צבאית ברמה כזו או אחרת אשר תסייע בנטל הכבד שנושאים בו חיילי המילואים, רבים מהם בני הציונות הדתית.
למרבה הצער והכאב לא קרה כך בפועל על אף הציפייה והתקווה שאחינו החרדים יבינו כי מדובר במלחמת מצווה בה אפילו חתן יוצא מחדרו וכלה מחופתה.
אמוציונלית חשבתי שראוי לגייס את החרדים לאלתר ולא לעגן בחקיקה שום פטור משירות.
כעסתי על החלת דין הרציפות על חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בינואר 2022 בממשלת בנט-לפיד שקבע את גיל הפטור על 21, וקבע יעדי גיוס מזעריים והשלכות כלכליות על אי עמידה בהם.
תהיתי איך עולה בדעת הפוליטיקאים לקדם חוק שכזה, בעוד רבים ממשרתי המילואים קורסים תחת קושי הפרנסה, מתמודדים עם מערכות יחסים מורכבות עם בנות זוגם וילדיהם, מפסידים שנת לימודים אקדמית, חלקם מפוטרים מעבודתם והאחרים מתמודדים עם קושי נפשי.
ואולם אז ביקשתי לראות מה אמרו אותם פוליטיקאים שהעבירו את החוק בינואר 2022, וכיום כחברי אופוזיציה מתנגדים לו.
כך מצאתי את דברי בני גנץ, שדיבר על חוק שיענה על הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל עשורים קדימה: "העברנו כעת במליאה את חוק הגיוס בקריאה ראשונה - צעד ראשון בדרך למתווה השירות הכולל שבכוונתי לקדם, שיענה על הצרכים הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל עשורים קדימה. נמשיך לפעול למען שמירה על ביטחונה של ישראל וחוסנה".
וכך כתב עליו אז יאיר לפיד: "אחרי שנים שהממשלות הקודמות לא הצליחו להעביר חוק גיוס - עכשיו זה קורה. הבטחנו וקיימנו!".
אביגדור ליברמן כתב אז: "מדובר בלא פחות מחזון אחרית הימים, בדרך למתווה כולל שיאפשר שירות משותף לכל הפנים בחברה הישראלית, חילונים וחרדים כאחד, יהודים וערבים כאחד".
אז יאמרו אותם פוליטיקאים שהחוק לא רלוונטי עוד לאחר השבעה לאוקטובר כי צריכים צבא גדול יותר, ואני שואל את עצמי האם בני גנץ, שר בטחון ורמטכ"ל לשעבר, לא חזה אפשרות שבמשך אותן "עשרות שנים" תהיה מלחמה שתצריך צבא גדול יותר?
והתבהר לי שהכל עניין של פוזיציה ושל רצון ליצור קרע בין הציבור האמוני שהזהות היהודית יקרה לו, כדי להפיל את הממשלה ולהקים ממשלת שמאל פרוגרסיבית שהזהות היהודית לא תהיה בראש מעייניה, וזאת בלשון המעטה.
אז לא ניפול בפח ולא נעמיק את הקרע בעת הזאת עם אחינו החרדים כדי להגשים את רצון השמאל להפיל את הממשלה על רקע חוק הגיוס.
יחד עם זאת אני מצפה מאחינו החרדים, שאגב רבים מהם מביעים רצון להתגייס, שיתגייסו מיד עם ביצוע ההתאמות שצה"ל יעשה כדי שיהא ניתן לגייסם, לרבות שירות ללא נשים, הקפדה על כשרות ועוד וכבר אנו שומעים על הקמת חטיבה חרדית.
יותר מכך אני מצפה מההנהגה הפוליטית של החרדים לגלות אחריות לאומית ולהבין את גודל השעה, וההבנה שהציבור החרדי האמוני הינו חלק בלתי נפרד מהעם וחייב הוא להתגייס ולצאת למלחמת מצווה קיומית זו תוך נשיאה בנטל עם שאר אחיו.
מי שישא בנטל יהיה זכאי להטבות כלכליות משמעותיות לרבות הנחה במעונות, הנחה בארנונה, מתן זכאות למימון לימודים גבוהים, קדימות בזכאות לדירה ועוד, הטבות שישללו ממי שיחליט שלא להיות חלק מהעם ולא לשאת בנטל בעת הקשה הזו בה נתון עם ישראל.
בינתיים, עד לגיוסם והכשרתם של החרדים, נכון הוא שצה"ל יחזיר לשירות את עשרות אלפי המילואימניקים ששוחררו טרם זמנם בגלל צמצום דרסטי של חטיבות ואוגדות המילואים. כך נזכה להקלה מידית בנשיאה בנטל.
הכותב הוא יו"ר קרן קהילות