בג"ץ הורה להקפיא עד לדיון בנושא את ההליכים של מבקר במדינה מתניהו אנגלמן נגד צה"ל והשב"כ בעניין מחדל ה-7 באוקטובר.
ההקפאה כאמור תהיה בתוקף עד לדיון בנושא שיתקיים במהלך החודש הבא.
השופטת גילה כנפי-שטייניץ כתבה בהחלטתה: "בשלב זה ועד לדיון בעתירה – לנוכח המציאות הביטחונית המורכבת, היקפה המתוכנן של הביקורת, העתידה לעסוק, בין היתר, במערך התמיכה בלחימה ובנושאי ליבה מבצעיים, וההיערכות הנדרשת כדי ליתן לה מענה בעיתוי הנוכחי – ותוך מתן משקל משמעותי לחוות הדעת החסויות של גורמי הביטחון שהוגשו לעיוני, אני מורה על השהיית הליכי הביקורת בכל המתייחס לצה"ל ולשב"כ".
בעבר התייחס מבקר המדינה אנגלמן לעתירה בנושא וטען כי אין למנוע את עריכת הביקורת.
בתגובה צוין כי "מבקר המדינה מצר על הביטוי והיחס לביקורת כפוגעת במאמץ המלחמתי והוא בדעה שהלוואי היה וכל הנוגעים בדבר היו קשובים לביקורת מגורמים שונים עובר ל- 6.10".
המבקר הדגיש כי הדרישה לדחיית הביקורת מצד הרמטכ"ל אינה לגיטימית. "הגישה הדיכוטומית אותה מציע צה"ל היא בלתי סבירה באורח קיצוני, ותוצאתה עלולה להיות אי-קיום ביקורת מכל סוג ומין בצה"ל, משך תקופה ארוכה מאד, תקופה שצה"ל אינו קוצב אותה בלוח זמנים כלשהו, ותוך פגיעה ישירה גם בביקורת המדינה על הגופים האזרחיים".
לדבריו, "השלב הראשון של אותה מתכונת, הקבוע לחודש מאי 2024, אינו נוגע לנושאי ליבה מבצעיים של צה"ל הנוגעים לכשל הישיר ב- 7.10 , אלא מדובר בביקורת של פן המדיני והאזרחי, שהנגיעה של צה"ל אליו היא כמבוקר משני. כך, לדוגמה ביקורת בנושא טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים שגוייסו למילואים והביקורת בעניין איסוף, פינוי וטיפול בחללים אזרחיים".
"באופן מעשי, המשמעות של צו הביניים המבוקש היא היתר לגופים המבוקרים להימנע, בין היתר, מקיום הוראת סעיף 3 לחוק יסוד: מבקר המדינה, הוראה המחייבת גופים מבוקרים למסור למבקר המדינה מסמכים ומידע 'ללא דיחוי'", הוסיף המבקר.
הוא ציין כי "החשש מפני השלכות התנהלות צה"ל אינו תאורטי. ב-7.5.2024, הודיע מזכיר הממשלה למבקר המדינה, על דחיית דרישת מבקר המדינה לעניין מסגרת הזמן שלגביה יועברו מסמכים, לצורך קיום הביקורת וזאת "עד להכרעת בית המשפט העליון בסוגיה. קיום ביקורת באיחור ניכר, משמעו פגיעה מובהקת בנגישות לראיות שעלולה חלילה לפגוע בביקורת ובאפקטיביות שלה נוכח חלוף הזמן, קושי באיתור מסמכים, חילופי גברא והחלשות הזכרון".
בתגובה לבג"ץ נאמר עוד כי "נכונותו של צה"ל לקיים שיח שכזה עם משרד מבקר המדינה, משך ארבעה חודשים, משמעו בהכרח, שגם צה"ל היה נכון לעריכת ביקורת גם בעת הזו, שאם לא כן, לא הייתה סיבה שצה"ל יקיים שיח נרחב על ההדרגתיות של מתכונת הביקורת. ביקורת מדורגת ומידתית כמתוכנן, לא זו בלבד שלא תפגע במאמצי הלחימה, כל שכן בביטחון המדינה, אלא תוכל לסייע במניעת תוצאות עתידיות קשות, חלילה, ומניעת מחדלים שעלו למדינת ישראל במחיר כבד. ביקורת שכזו תאפשר תיקון מהיר, ככל הניתן, של הליקויים שיעלו בביקורת, ושיפור מהיר בתפקוד הגופים המבוקרים הרלוונטיים, לרבות צה"ל. זוהי גם החובה הערכית כלפי אזרחי מדינת ישראל אלו החיים ואלו שכבר אינם עימנו, הזכאים לתשובות לשאלות הקשות העולות בעקבות ארועי 7.10"