בג"ץ דן היום (שלישי) בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות נגד תיקון 'פקודת המשטרה' על ידי השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
תיקון פקודת המשטרה, שזכה לכינוי "חוק בן גביר", מקנה לשר לביטחון לאומי סמכויות נרחבות, ומציע שמשטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה. היועמ"שית קבעה שהתיקון אינו חוקתי, ודורשת מבג"ץ לבטלו. העותרים נגד התיקון חוששים כי השר יוכל בעתיד להפעיל את המשטרה לצרכים פוליטיים, תוך פגיעה בעצמאותה ובמקצועיותה.
מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי אמר לתקשורת מחוץ לאולם בית המשפט, "באתי לכאן בחשש כבד לעתידה של משטרת ישראל כמשטרה מקצועית וא-פוליטית בלי מעורבויות כאלה ואחרות. הכוונה שלי הייתה פה לייצג את משטרת ישראל, אני לא בא פה בתור פרסונל כרגע מול שר כזה או אחר, אלא פשוט להציג את עמדתנו כמשטרה ואת המשמעויות וההשלכות של מה שהחוק הזה, הגדלת הסמכויות, עשויות להשפיע על הדמוקרטיה במדינת ישראל. ביקשתי להציג את דבריי בפני בית המשפט המכובד, אני מכבד את החלטתו. את המסר שלי אני אעביר מילה ומילה גם לבית המשפט ויפורסם בהמשך".
העותרים טענו במהלך הדיון כי השר נהג שלא כדין שכשקידם את התיקון שהכפיף את מפכ"ל המשטרה לשר והעניק לו סמכויות להתערב במדיניות המשטרה. בפתח הדיון הזהירה השופטת יעל וילנר כי "יש אפשרות שהמשטרה תקבל החלטות מתוך מניעים פוליטיים".
השופט פוגלמן הוסיף: "הסעיף יוצר מצב שאפשר לקבוע מדיניות חקירות מבלי להעמיד לדין, אלא רק לחקור, כיוון שהסמכות הבלעדית להעמיד לדין היא של היועמ"שית. לדוגמא, יוחלט שכל מפגין נגד הממשלה שיורד לכביש צריך להיחקר ולהיעצר. לא יוגש כתב אישום. זו פגיעה מאוד חריפה בזכויות האזרח".
נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט אמר: "עמדתנו היא שהחוק מעגן את סמכות השר להתוות מדיניות בהתאם להמלצות ועדה שדנה בעניין. הוא לא משנה את חלוקת הסמכויות בין השר לקציני המשטרה ולא מעניק לו את הסמכות להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה". ברט ביקש כי במעמד הדיון לא יעשה שימוש בביטוי "דרג פוליטי", שכן לטענתו זה "אינו ביטוי מקובל לשרים, והתיאור הזה הפך שגרתי".
השופט עוזי פוגלמן הגיב: "אנחנו לא במטריה רגילה, אנחנו במטריה של עצמאות המשטרה". השופט יחיאל כשר טען כי "השר בן גביר סירב להוסיף לתיקון פקודת המשטרה שהיא תפעל באופן ממלכתי, כי הוא ראה בזה עלבון אישי". השופט יצחק עמית הוסיף: "הוא אמר שאם זה לא היה בן גביר, לא היו דורשים להוסיף את הסעיף הזה".
השופט סולברג פנה לנציג הכנסת: "כיצד אפשר לפרש את לשון הסעיף שמקנה לשר להתווות מדיניות בנוגע לחקירות? לשם הנוחות אני מביא את לשון הסעיף: 'השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים, לאחר ששמע את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולאחר התייעצות עם המפקח הכללי והמופקדים במשטרה על נושא החקירות'. איך הדבר הזה מתיישב עם פרשנות? לפי הסעיף השר צריך לשמוע את עמדת היועמ"שית ולהתייעץ עם המפכ"ל, זה לא היינו הך".
השופט עופר גרוסקופף טען: "אנחנו רואים מה השר עשה לאחר שהחוק הזה נחקק. האם פעולות השר לא מגלמות את הבעייתיות בתיקון לחוק?".
עו"ד נדב העצני, בא כוחו של השר בן גביר, טען כי "יש פסיקה שאין לייחס משמעות לא למעשים ולא להתבטאויות לאחר חקיקת החוק. אם השר חרג מסמכותו, אין סיבה לפסול את החוק". העצני טען בדיון כי "התיק הזה לא היה בא לעולם אם לא היה מדובר בשר הספציפי הזה. אם היה מדובר בשר ברלב לא היינו פה. תמיד היה מתח בין השר למפכ"ל, והמשטרה הייתה עושה מה שהיא רוצה".
הוא התייחס למכתב המפכ"ל שהוגש לבג"ץ: "יש לבית המשפט הזה דרך לברר את העובדות - מי צודק השר או המפכ"ל? האם אני יכול לחקור את שבתאי על המכתב שלו? יש אפשרות לשפוט לגבי הדברים הללו?".
"אין מחלוקת שהשר לא יכול להיות מפכ"ל על. אם מוציאים לגמרי את תחום החקירות מאחריות השר, אנחנו הולכים למשהו לא דמוקרטי. אין לשר סמכות על חקירות ספציפיות או לא לחקור באופן גורף דברים מסוימים". עו"ד העצני הוסיף כי "ההנחייה של הדרג הפוליטי בתקופת ההתנתקות הייתה לעצור ולשלוח למעצר עד תום ההליכים חוסמי כבישים. הדרג המשפטי אימץ את המדיניות העקרונית הזו של ראש הממשלה והשר לביטחון פנים".
השר בן גביר שהגיע לדיון, ניגש ללחוש על אוזנו של פרקליטו וביקש ממנו להשיב לשופטים אך בעצת הפרקליט חזר לכיסאו תוך שאמר: "אני לא אתן שיהפכו אותי לעציץ".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, שוחח עם ערוץ 7 לפני תחילת הדיון בבג"ץ ואמר כי העתירות אינן מכוונות נגד בן גביר והיו מוגשות גם אם שר אחר היה נוהג באותו באופן. "אנחנו ננסה לשכנע את השופטים שהתיקון לחוק אינו חוקתי ונותן לשר סמכויות יתר שמעולם לא היו ופוגעים קשות בשרשרת הפיקוד של המשטרה. אני מאוד מקווה שבית המשפט יבטל את התיקונים לחוק. אין כאן שום דבר אישי ואף אחד לא מפריע לבן גביר. התיקון לא בריא גם אם שר אחר יכהן בתפקיד", אמר שרגא.