בפרשת בהעלותך, אותה נקרא השבת, מצויים פסוקים שאנו אומרים בזמן הוצאת ספר תורה: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך".
לפני ואחרי הפסוקים הללו מופיעה בספר תורה אות נ' הפוכה כדי "להפריד בין פורענות אחת (הפרשה שלפני הפסוקים הללו שמתארת את נטישת יתרו) לפורענות אחרת (הפרשה שלאחר הפסוקים הללו שמתארת את האספסוף שהתאוו לבשר)".
במילים אחרות, מה שמאפשר לנו מרווח נשימה בין צרה לצרה – זו התורה! מה שהעניק לי השבוע מרווח נשימה הוא ההסתכלות על ספר תורה מהלך שחי בינינו: אֵלון וייס הי"ד, אחד מהנופלים של השבת האחרונה. עוד אחד מגיבורי-העל של הציונות הדתית. אדם בן 49, איש תורה ואיש חינוך, מתיישב, אב לשבעה וסב לנכדה, ששירת במילואים מהשביעי באוקטובר כחפ"ש בשריון. בין חתונה של בת אחת לחתונה של בת אחרת הגן הוא בגילו על כולנו. אין מילים בכלל לתאר את המדרגה של דמויות כאלו בחשבון הנצח.
תורה מעין זו מעניקה לנו את הרווח בין פורענות של נטישת כוחות חיצוניים מצד אחד, לבין פורענות של אספסוף קפלניסטי מצד שני; "קומה ה' ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך" – בזכות דמויות כמו אֵלון זצ"ל עם ישראל ינצח את כל אויביו ושונאיו, מבחוץ ומבפנים.
הרע יעבור, הטוב יתגבר, בעזרת ה'.