1. מי אמר שכל הציבור החרדי נמנה עם אנשי 'השתמטותו אומנותו' – חטא נורא ששורשיו המורעלים נעוצים עוד בימי כיבוש הארץ הראשון. לא כולם נופלים בחטא הבלתי נסלח שעורר ובצדק את חמתו הקשה של משה רבינו, שנועדה להיות מצפן לדורות: "הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?!"...
ישנה דווקא קבוצה חרדית, לא גדולה לפי שעה, ששיטתה דווקא הפוכה: 'התגייסותנו אומנותנו', להצלת ישראל מיד צר. על פי השקפתה חלה חובה קדושה זו על כל אדם מישראל, אפילו חתן שיוצא למענה מחדרו וכלה מחופתה, ואין סומכין על הנס. וראיה לדבר, שאפילו ביציאת מצרים, שהיתה בגדר נסי נסים, התחמשו בני ישראל ("וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"), כדי להילחם בפראֵי המדבר מבקשי נפשם מבלי לסמוך על הנס.
מפתיע? דברים אלה הם מכבשונה של האגודה החרדית 'קדושת ציון' שמגדירה עצמה 'התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש'. היא מאמצת את תפיסת האתחלתא דגאולה, אבל מבלי להיות, חלילה, ציוניסטית ו/או מזרחיסטית רח"ל.
אז למה לא ייכנסו אנשי מיד מתחת לאלונקה, כדי ליישם את האידיאולוגיה שלהם?
2. שאלה טובה. אבל יש לחברי 'קדושת ציון' תשובה טובה. הם אמנם מוכנים לעלות על מדים מחר בבוקר, לעבור הכשרה קרבית ככל שצה"ל ימצא לנכון, ולצאת מיד אל מול פני האויב. אבל – וזה אבל ענק – בתנאים שלהם.
ומהם התנאים? – הנה דברים שאמר מנהיג הקבוצה, הרב יהודה אפשטיין, מייסדה ומנהיגה ועורך ביטאונה, בכנס סגור של חברי הקבוצה: "אנחנו בעד צבא יהודי, שפירושו תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. צבא יהודי שפירושו לֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה. צבא יהודי שפירושו וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם. בצבא יהודי אין מקום למוסר הקלוקל של רחמנות על האויב.
"לצבא יהודי אמיתי יתגייסו לא רק נערי השוליים, אלא גדולי תלמידי החכמים. אבל לא רק כדי להיות בשר תותחים של מדיניות כושלת, ובוודאי לא להיות חשופים לפריקת עול מוסרית. הם יתגייסו כדי לפקד על קורס פיקוד ומטה ולהנחיל ערכים יהודיים אמיתיים, לחיילים היהודים האומללים שנגזלה מהם מורשתם במערכת החינוך הממלכתית.
"מיטב בניה של היהדות החרדית יכתבו מחדש את הקוד האתי של הצבא, שישקף את דבר ה' כפי שנפסק בש"ס ובפוסקים".
ועל רקע זה תוהה אפשטיין: "עכשיו אתם עדיין בטוחים שאתם רוצים אותנו בצבא??? אנחנו רוצים מאוד".
3. וההמשך: "אנחנו רוצים מאוד, אבל לא כמו שאתם רוצים, כיחידים אומללים שיותכו בכור ההיתוך שלכם. אנחנו נבוא כציבור ונחליף את הפיקוד הכושל שלכם, שמדשדש מול אוייב פרימיטיבי ונחות מכל הבחינות, פיקוד שבכלל לא מבין על מה הוא נלחם. אין לנו כל כוונה להיות אסקופה הנדרסת תחת מגפי הפרוגרס והחילון. זהו החזון שנוגע לכל אחד ואחד מאיתנו וחובתנו להנחילו הלאה עד שיהפוך לנחלת הכלל".
דברים כדרבנות, ללא ספק. יש כאן נכונות אמיתית לעלות על מדים, אך בתנאי שיהיו למלחמתם יעדים ברורים: תִּמְחֶה, לֹא תְחַיֶּה, וְהוֹרַשְׁתֶּם. ניצחון מוחלט, מלא-מלא.
4. קבוצת 'קדושת ציון' מחזיקה באידיאולוגיה יוצאת דופן במירקם החרדי. על פי הגדרתה את עצמה, בבטאונה, פועלת האגודה "להעמיק את תודעת המרכזיות של ארץ ישראל ביהדות, כמקום שנתנהל בו כאומה שלמה הפועלת על פי תורת ה'".
במלים אחרות: חרדיות בלתי מתפשרת, לצד נאמנות בלתי מתפשרת לארץ ישראל ולהליכי האתחלתא דגאולה, המתבטאת בעצם יישובה של ארץ ישראל ובהתגשמות שאר הנבואות (אך בניגוד לציונות הדתית, אין היא מייחסת קדושה כלשהי למדינת ישראל, ראשיה, שריה ויועציה).
כך למשל תומכת האגודה בהקרבת קרבן פסח על הר הבית עוד לפני בניית הבית, ברוח פסיקת החתם סופר: "מתי נזכה והעולם כולו ירעד מפני יהודים זועמים שלא מאפשרים להם להקריב את קרבן ה' במועדו?", שואל בטאון ערב פסח תשפ"ד של האגודה, ומתאונן על חילול קדושת ירושלים במצעדי תועבה, בצילצולי כנסיות ובקריאות המואזין.
הוויקיפדיה החרדית 'מכלול' מתארת אותם כך: "אגודה חרדית שמטרתה להחיל את חוקת התורה על מדינת ישראל, ולכונן מדינה יהודית על פי התורה. האגודה שואפת לקדם מושגים כמו: אהבת ארץ ישראל, מצוות כיבוש ארץ ישראל והורשת האוייב. בכך יש לאגודה מאפיינים דומים להשקפת הציבור הדתי לאומי. עם זאת, בניגוד לציונות הדתית, אגודת קדושת ציון אינה רואה ערך חשוב במדינת ישראל, ראשיה והוגיה, והיא דוגלת בשמרנות טוטאלית כמקובל בציבור החרדי".
מה נאמר ומה נדבר? גם אם זה נשמע די טוב, אפילו מאתגר, הבעיה עם קדושת ציון היא התורה שבעל פה שלה, שמציבה את איתמר בן גביר הרחק מאוד משמאל לה.