תא"ל במיל' צביקה חיימוביץ', בעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, מתייחס בראיון לערוץ 7 למלחמת הכטב"מים המתחוללת בצפון ועל המתווה שלטעמו יוכל למנוע ברגע האחרון מלחמה של ממש בגזרה זו.
"יש כאן 262 ימים של מלחמה בצפון, גם אם לא הגדרנו את זה פורמאלית, אין לזה שם אחר. בשבועיים שלושה האחרונים אנחנו רואים הרחבה של זירת הפעילות. ראינו את הכטב"מ של חיזבאללה ליד כרמיאל ולפני כמה ימים באזור הקריות ועכו".
הוא מוסיף כי "זה מתכתב באופן ישיר עם עומק הפגיעה של צה"ל. כל הסימנים האלה מלמדים שהאזור יצא כבר משליטה ויש כאן מדרון חלקלק ועכשיו כל צד רוצה לעשות כמה שפחות טעויות ולנצל כמה שיותר הזדמנויות, ויש כאלה לא מעט בימים האחרונים".
חיימוביץ' מדגיש את הדברים מאחר ואותן טעויות והזדמנויות תהיינה להערכתו אלה שיקבעו את נקודת הפתיחה ונקודת הסיום של העימות. "אנחנו שומעים בימים האחרונים את נושא ההתכתשות עם האמריקאים על החימושים וזו טעות שלנו כי זה משדר חולשה ותלות ולא עצמאות וחוסן. מצד שני הטלגרף הבריטי מפרסם על מחסני אמל"ח של חיזבאללה בנמל התעופה ביירות. זה סוד גלוי, אבל עצם ההוצאה של זה מהתודעה משאירה את מדינת לבנון במשוואה והיא לא יכולה להסתתר תחת הטענה שזה בכלל חיזבאללה, כי מלחמה עם חיזבאללה צריכה להביא את לבנון על נכסיה כחלק מהמטרות בשלב הראשון".
"יש כאן תהליך שככל שעובר זמן הסיכוי להגיע להסדרה נראה מתרחק. הקשר בין עזה והצפון גם הוא מתרחק כי הסכם שיביא לשחרור החטופים והפסקת המלחמה בדרום מה שישפיע על הצפון, גם הוא מתרחק. זו כרוניקה של שניים שמתגוששים וקרובים מאוד לשלב של הכרעה", אומר חיימוביץ'.
האם אכן משמעות הדברים היא שהסיכוי למניעת מלחמה אינו קיים? חיימוביץ' מעריך שישראל עדיין לא איבדה את ההזדמנות האחרונה לכך, אך לשם כך עליה לשנות את התנהלותה בזירה הדרומית, והוא מסביר: "אפשר את הבלתי נמנע להפוך לנמנע. זה בעיקר תלוי בנו. יש לנו נטייה לטעון בשמונת החודשים האחרונים שהכדור נמצא אצל האחרים והם האחראים וכו' אבל הכדור אצלנו. אם נשבור את המשוואה הזו ונכריז על הפסקת המלחמה בעזה עם מיצוי המהלך ברפיח, נוציא את חמאס משיווי משקל ונאלץ אותו להתייחס לשאלת החטופים, זה יחזיר את הלגיטימציה הבינלאומית שאיבדנו אותה בחודשים האחרונים וזה ייאלץ גם את נסראללה להגיע להסכמה שלא בדרך מלחמה. לכן גם הבלתי נמנע שנראה כעת יכול להימנע בהחלטה שלנו שהיא ההזדמנות האחרונה למניעת מלחמה עם חיזבאללה".
בדבריו מדגיש חיימוביץ' את עמדתו ולפיה "הפסקת המלחמה היא לא חולשה אלא נקודת חוזק אחרי תקופה ארוכה שכזו. אחרי המהלך ברפיח אין עוד מהלך. בשלושת החודשים האחרונים נפנפנו ברפיח וכעת אין עוד מקום שלא היינו בו ולא תימרנו בו. לכן אחרי רפיח, כאשר צה"ל אומר שאת מרבית הכוח הצבאי של החמאס ניטרלנו, יש לנו הזדמנות למעשה מדיני שיוציא מהפלונטר את נושא החטופים וגם ישפיע על הצפון. זה תלוי בראיה הרב זירתית שלנו".
על השאיפה אותה הוא רואה לנגד עיניו, שאיפת ההסדר עם חיזבאללה, אנחנו שואלים אם ניתן בכלל לסמוך על חיזבאללה לאחר ההפרה המוחלטת והכמעט מיידית של הסכם 1701. חימוביץ' משיב וקובע כי גם אם לגבי חמאס טענה ישראל שלא נכון לדבר על היום שאחרי עד שהוא יגיע, ברור שמול חיזבאללה המציאות שונה וכל מערכה תסתיים בהסדרה, בין אם נאהב אותה ובין אם לא. זאת בעיקר בשל אחד ההבדלים המהותיים ביותר בין חמאס לחיזבאללה, כלומר העובדה שחיזבאללה קיים תחת מטריה מדינתית והמשמעות עבורו היא גם אחריות ומגבלות הנגזרות מכך.
מתוך הבנה שכזו עולה השאלה איך תיראה אותה הסדרה שתהיה מול חיזבאללה ולשם כך יש להכניס להסדרה זו שלושה עקרונות שלא היו קיימים בהסכם 1701: "העיקרון הראשון הוא כוח רב לאומי שיש בו אמריקאים ואירופאים עם כוח סמכות ואחריות. העיקרון השני הוא לשמר את חופש הפעולה של צה"ל. זכורה לנו הזהירות מפעולה מול האוהל בחוות שבעא. חופש הפעולה הצה"לי חייב להישמר. הנקודה השלישית היא שכל האיום בעין של מוצבי ההתרסה מעל הישובים אסור שיחזרו. זה משפיע על תחושת הביטחון". בעיניו הסדר שכזה יאפשר את חזרת התושבים לבתיהם.
מנגד, אומר חיימוביץ', "לצערי אני לא שומע שמדברים על זה. מה המטרות והיעד הסופי. מדברים על מלחמה והחזרת לבנון לתקופת האבן, שאלה סלוגנים שהם בסדר, אבל אי אפשר לנהל איתם מערכה מדינית או צבאית".
ובאשר לסוגיה המבצעית ומה שנראה כקושי צה"לי לבלום את כלי הטייס והטילים של חיזבאללה, מסביר חיימוביץ' כי "מלחמת הכטב"מים שהתפתחה כאן היא תוצאה מכך שחיזבאללה זיהה את נקודת התורפה שלנו ומצא את צה"ל ברמת מענה לא מספיק טובה. צריך להודות על כך. חיזבאללה הוא מעצמה בתחום הזה של רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים. יש לו אלפים כאלה. כעת אנחנו מתמודדים רק עם הכטב"מים הקטנים והפחות קטלניים ומשמעותיים. ככל שהכלי יהיה גדול יותר הסיכוי לגלות אותו יהיה גדול יותר".
"יש כאן איום תודעתי יותר מאשר משמעותי. בהיכרותי את היכולות של חיזבאללה יש דברים מטרידים יותר מבחינת החימוש שיש לחיזבאללה, כלי טיס למרחקים של מאות קילומטרים עם משקל נשיאה גדול יותר וטילים מדויקים. בשלב הזה של ההתשה סמוכת הגדר אלו כלים משמעותיים. במידה וניכנס למלחמה אלה לא יהיו הכלים שהם כינור ראשון אלא יהיו אתגרים אחרים שלהם יש לנו מענה טוב יותר".
עוד שאלנו את חיימוביץ' אם נכונה הפרשנות לפיה המבנה הטופוגרפי של גזרת גבול הצפון היא זו שמקשה על יירוט הטילים וכלי הטיס, מה שאין כן במקומות מישוריים כדוגמת רצועת עזה, והוא מאשר כי אכן "אין ספק שהגיאוגרפיה במרחב הגבול בינינו ללבנון, כאשר קו הגבול הוא על קו הרכס והאויב מעבר לקו הרכס כשהוא לא גלוי ונסתר והוא יכול להרים כלי טיס לא מאוישים עם זמן חשיפה מאוד קצר ובשניות בודדות הם נוסקים לעבר המטרות, מוצבים, מטולה או מרגליות ואביבים בתוך שניות בודדות, כך שמדובר באתגר של כלי קטן יחד עם האתגר הגיאוגרפי של תנאי השטח ושני הנתונים הללו מהווים יתרון לחיזבאללה".