עם ד"ר גייל טלשיר, חוקרת אידיאולוגיות פוליטיות ומומחית לתנועות שמאל חדשות, שוחחנו על השלכות האיחוד בשמאל הישראלי תחת הנהגתו של יאיר גולן.
"תמיד מוצאים פתרונות לבעיה של המלחמה הקודמת, וכך גם בפוליטיקה", אומרת ד"ר טלשיר בפתח דבריה, והיא מסבירה: "האיחוד בין מרץ לעבודה היה לב המאבק בשמאל הציוני בבחירות הקודמות, וזה מה שגרם לכך שמרץ נפלטה ולא מיוצגת בכנסת. האם זו הבעיה של השמאל הציוני כיום? תלוי מה השמאל הציוני רוצה מעצמו. אם המטרה של יאיר גולן הייתה להעלים את מפלגת העבודה ההיסטורית, אז הוא הצליח. הוא מחק את מפלגת העבודה במקום להפוך אותה לפלטפורמה החדשה ומבחינת מורשת זה גרוע".
"בנוסף, מה הוא רוצה כמוביל של מפלגת שמאל אידיאולוגית? האם הוא להישאר באופוזיציה? איחוד כזה מקל על הימין והמרכז להציג את העבודה-מרץ כמרץ, כלומר כשמאל יותר קיצוני ולכן זה יקשה על יאיר גולן להיכנס לקואליציה הבאה שכנראה תהיה קואליציית חירום ולא קואליציית מרכז שמאל בגלל המצב הביטחוני הבעייתי". התוצאה מהמהלך של גולן הוא למעשה הרחקתה של המפלגה מקואליציה עתידית.
"מבחינת נהיית הלב של מרץ, מדובר במפלגה עם חובות עצומים, ללא ייצוג בכנסת וללא מימון מפלגות, ולכן זה היה עבור מרץ הסכם מתחייב. היו דרכים אחרות לעשות את זה כמו פריימריז פתוח שבו יתמודדו אנשי מרץ בלי לייצר את האיחוד בין המפלגות, אבל זו הייתה הבחירה של הצוות של יאיר גולן ולכן כרגע יש סיכוי טוב שמרץ תשב על צווארה של מפלגת העבודה ונראה מה יהיה עם החובות האדירים של מרץ".
לדבריה אלה מוסיפה טלשיר ואומרת כי היא "מקווה שזה יגדיר את השמאל כשמאל ציוני עם פנים להשפעה. בימין אנחנו רואים שלמפלגות קטנות כמו הציונות הדתית יש השפעה אידיאולוגית גדולה על הממשלה, וזה מה שיאיר גולן רוצה שיהיה למפלגה שלו גם אם היא לא תגיע להרבה מנדטים. הוא מקווה ל-10-15 מנדטים, מה שספק אם יקרה. תלוי בשחקנים הנוספים במפה".
בהקשר זה של תיוג המפלגה כמפלגת שמאל ציוני, אנחנו מזכירים את החלטת מרץ להסיר את הגדרתה כמפלגה ציונית ממצעה, וד"ר טלשיר מסבירה כי באותו מעמד בו הוסרה המילה 'ציונית' הלכה למעשה המפלגה לכיוון השני שכן היא הבהירה שהיא כמפלגה תומכת בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי וכמדינת כל אזרחיה. "הסיבה שהיא לא קראה לעצמה ציונית לא הייתה בגלל שחברי הכנסת היהודים שלה לא ציונים, אלא כדי לאפשר התמודדות של חברים ערבים שלא יכולים להיות ציונים, והימין השתמש בזה כנגדה. עכשיו מה שיקרה הוא שינסו לצבוע את כל הקונסטרוקציה הזו כלא ציונית, מה שלא נכון ליאיר גולן שהוא ציוני בכל אבריו כמי שהיה סגן רמטכ"ל".
טלשיר שבה ומתארת תרחיש אפשרי ובו הממשלה הבאה תהיה ממשלת אחדות המתבססת על המרכז הפוליטי ללא קצוות, והמשמעות היא הוצאתה של מפלגתו של בן גביר מהקואליציה וכאיזון תוצא גם מפלגתו החדשה של יאיר גולן.
עוד שאלנו את טלשיר אם נכון לקבוע שמפלגת העבודה נעלמה, בעיקר לנוכח הימצאותה של 'המחנה הממלכתי' שלמעשה ממשיכה את הקו האידיאולוגי של מפלגת העבודה הוותיקה, ומנהיגה, חבר הכנסת בני גנץ, רואה בעצמו ממשיכו של רבין.
טלשיר סבורה שמקומה של המחנה הממלכתי אינו מקומה של מפלגת העבודה. "השיח של בני גנץ הוא הרבה יותר פתוח למסורת, גם יהודית ודתית, מאשר מפלגת העבודה ההיסטורית שהייתה יותר לאומית חילונית. בנוסף, בני גנץ גם מביא קולות שמגיעים מהימין, מה שלא קרה במפלגת העבודה הרבה שנים".
בהקשר זה היא מציינת את המאבק על קולות הציונות הדתית שאינה חרד"לית ואינה מזוהה עם ישיבות הקו, ובמאבק זה נמצא גם בני גנץ יחד עם מפלגתו. לפי שעה לא ניתן לקבוע לאן ילכו הקולות הללו, אם למפלגת הימין החדשה שהולכת ונרקמת, יעברו לליכוד או אולי יבחרו אכן בבני גנץ, וחבירה שכזו לא הייתה קיימת בימיה של מפלגת העבודה. לכך היא מוסיפה ומעירה כי יתכן ואחרי שתקום אותה מפלגת ימין שעליה עמלים בימים אלה בנט, סער, ליברמן, יוסי כהן ואחרים, ירד מפלס המנדטים של המחנה הממלכתי באופן דרמטי.
לשאלת הערכת מספר המנדטים לו תזכה מפלגתו של יאיר גולן, ד"ר טלשיר נזהרת מלנבא, בעיקר על רקע כישלון הניבוי של תוצאות הפריימריס ב'יש עתיד' והתמיכה הגבוהה לה זכה רם בן ברק בהתמודדותו מול יאיר לפיד. הדברים תלויים גם באופן בו ינהגו מובילי המחאות נגד הממשלה, אם יבחרו להקים מפלגה אחת או שאנשיהם יתמכו ביאיר גולן, מה שבהחלט יכול להביא ל-12-13 מנדטים למפלגה. נתון משמעותי נוסף הוא התשובה לשאלה אם יצליח יאיר לפיד להחיות את מפלגתו המדשדשת כעת.
בדבריה מציינת ד"ר טלשיר את מה שהיא מגדירה כפליטות הפה של יאיר גולן שמיקמו אותו במקום קיצוני. כעת הוא ייבחן גם בשאלה אם יצליח להשתלט על ההתבטאויות הללו על אף אור הזרקורים ויבין את מעמדו החדש.