השרה לשעבר לימור לבנת הצטרפה בסוף השבוע לתוקפים את נתניהו, בראיון למוסף שבעה ימים בידיעות אחרונות על כך ששחרור החטופים לא נמצא אצלו בראש סולם העדיפויות.
היא הצטרפה בכך להאשמה שנתניהו מסרב לעסקה מסיבות פוליטיות פנימיות, מחשש לשרידותו הפוליטית או לשרידות ממשלתו.
אין לי עניין לסנגר על נתניהו, גם כי אני לא באמת יודע מה השיקולים המנחים אותו. אני כן יכול להביע את הדעה שלי על העסקה המתממשת, על בסיס המידע המועט שמתפרסם בתקשורת – ואני מודע לכך שייתכן שפרסום פרטים נוספים על העסקה ישנה את דעתי או דעות אחרות – מה הסכנות הגלומות בה.
עסקה עם החמאס לא מסכנת רק את שרידות הממשלה, היא עלולה לסכן את שרידותה המדינה וזו לא הפרזה מוגזמת.
עסקה שתאפשר לחמאס לשרוד כשלטון ברצועה באופן מוחלט, שתכלול נסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה או איסור מוחלט להילחם, עסקה שתמונת הסיום שלה תהיה של סינוואר מהלך חופשי ברצועת עזה מניף אצבעות בצורת V לכל עבר, תקבע תודעתית בכל העולם שבמלחמה הזו ישראל הובסה מול החמאס. הובסה – כי שום יעד מיעדי המלחמה שקבעה הממשלה לא הושג, גם לא שחרור החטופים, על פי הסכם שקובע שלא כל החטופים ישוחררו. שום תמונה של חטופים מתקבלים בשמחה בישראל לא תאפיל על התודעה הזו בכל העולם.
תמונות של החטופים מתקבלים בשמחה בישראל יהיו שוליות לעומת תמונות אלפי המחבלים החוגגים עם מנהיגי החמאס בחופשיות בחוצות עזה חאן יונס ורפיח, בציר נצרים ובציר פילדלפי, ובמגננים שצה"ל הקים ברצועה וכעת נטש לצורך העסקה.
המציאות הזו, כשבכל העולם תתקבע התודעה שמדינת ישראל הובסה במלחמתה בחמאס, תהפוך את מדינת ישראל למדינת סמרטוט, ששום מדינה בעולם לא תכבד ולא תתייחס אליה. זו תהיה פגיעה אנושה דווקא בדברים שהשמאל הישראלי רואה בהם חשיבות עליונה.
תודעה של ישראל כמדינה מובסת תסכן את הסכמי השלום גם עם מצרים וגם עם ירדן. שתי המדינות הללו הסכימו להגיע לשלום עם ישראל, אחרי שמנהיגים השתכנעו שמדינת ישראל היא הגורם הכי יציב והכי איתן במזרח התיכון, שהיא המדינה החזקה ביותר במזרח התיכון, שתשרוד לעד.
נשיא מצרים סאדאת הגיע למסקנה הזו אחרי כשלונו הצבאי במלחמת יום הכיפורים, מלחמה שנפתחה באותם תנאים גרועים כמו מלחמת שמחת תורה – הפתעה מוחלטת, כיבוש שטחים מידי ישראל – והסתיימה שצה"ל מאיים על קהיר ועל דמשק. חוסיין מלך ירדן הגיע למסקנה הזו עוד לפני כן, ולכן סירב להצטרף למלחמת יום הכיפורים. מציאות של שלום בין ישראל וירדן הייתה בתחילת שנות השבעים, גם אם חתימת ההסכם הרשמית הייתה 15 שנים אחרי מצרים.
בשנת 1976, אחרי שלבנון נקלעה למערבולת מלחמת האזרחים, שאל מנהיג הפלנגות הנוצריות כמיל שמעון את המלך חוסיין מה הוא מציע לנוצרים כדי לשרוד. חוסיין ענה לו נחרצות מתוך נסיונו האישי בחודש ספטמבר 1970: "אם אתם רוצים לשרוד, תפנו לישראל". סביר להניח שכיום לא היה המלך חוסיין משיא את העצה הלבבית הזו.
גם 'הסכמי אברהם' עם מדינות המפרץ נבעו מהבנת אותן מדינות של עוצמתה של מדינת ישראל. הרצון של סעודיה להצטרף לברית הזו, נובע מאותה הבנה: אל מול ההגמוניה המתפשטת של איראן ושלוחותיה, חייבים לאחד כוחות עם הגורם החזק ביותר שיכול להתמודד עם הסכנה האיראנית. והגורם הזה הוא מדינת ישראל.
כל המדינות הללו יעשו מן הסתם 'חושבים' מחדש, אם מלחמת עזה תסתיים בניצחון מוחלט של החמאס. עסקת חטופים שתכלול נסיגת ישראל מהרצועה והפסקה מוחלטת של הלחימה, תקבע תודעתית בכל העולם, ובמיוחד בעולם הערבי, בדיוק את הדימוי הזה.
מדינת ישראל, בדימוי של מדינת סמרטוט, לא תזכה לשום אהדה או סיוע מצד איזושהי מדינה בעולם. כי מי יתמוך במדינה מפסידנית? אם כבר היום כל זב ומצורע בעולם (חמאס, חיזבאללה, חות'ים מתימן, טרור מעיראק) משגר לעברנו כאוות נפשו כל רקטה שמתחשק לו לשגר, אחרי עסקת חטופים הירי הזה רק יגבר. כשזאבים מריחים חולשה, הם לא מהססים להסתער.
המשמעות היא, שתמורת הצלת חיי כמה עשרות ישראלים עכשיו (אף אחד הרי לא יודע כמה הם באמת בחיים) נשלם בעתיד בחיי מאות ישראלים, במלחמה קשה ללא סיוע בינלאומי.
זה לא אומר שאסור להגיע לשום עסקה לשחרור החטופים. כל עסקה חייבת להיבחן לפרטיה. מטרת הלחימה ברצועה בנוגע לחטופים היא לא לשחרר את החטופים במבצע צבאי, דבר שאיננו ריאלי מן הסתם, אלא לייצר מנופי לחץ על החמאס, שיסכים לעסקה בתנאים הרבה יותר נוחים למדינת ישראל. שנוכל להגיע לעסקה שבה תודעתית ישראל לא תיתפס כמדינה מובסת, כמדינת סמרטוט.
את זה לא ניתן להשיג בפשיטות מרחוק ובתקיפות מהאוויר, בטח לא בהפסקת הלחימה, אלא רק בהשתלטות על כמה שיותר שטח ברצועה, באופן שסינוואר באמת ישמע את שרשראות הטנקים מעל ראשו, כדבריו המתרברבים של שר הביטחון יואב גלנט בתחילת המלחמה – התבטאות רברבנית שגלנט כשר הביטחון לא ניסה לרגע אחד לממש.
כשלמדינת ישראל יהיו מנופי הלחץ הללו, כשצה"ל ישלוט ברוב שטח רצועת עזה בפועל ולא בפשיטות, כשצה"ל ימשיך בשיטתיות לפרק מנהרה אחרי מנהרה של החמאס, להרוס באופן מוחלט את כל המשגרים וכל קווי הייצור של הרקטות ברצועה, אפשר יהיה לדון בתנאים לעסקת משוחררים בתנאים הרבה יותר נוחים לישראל. מי שסבור שיש דרך אחרת חי באשליות ומפזר אשליות לציבור.