אפשר וצריך להכריע
אפשר וצריך להכריעצילום: דובר צה"ל

סא"ל במיל' תומר ברוק, מג"ד 8149, גדוד חי"ר באוגדת עזה, שוחח עם ערוץ 7 על המלחמה בחזיתות השונות לקראת הכנס מחר (רביעי) בכנסת של קבוצת אנשי המילואים 'דור הניצחון' בדרישה מהממשלה להתקדם להכרעה ברצועת עזה ובגבול הצפון.

את דבריו פותח ברוק בדגש על היותו חלק בלתי נפרד מהמערכת, מי שנתון תחת פיקוד המטה הכללי, ועם זאת הוא ואחרים חשים צורך להביע ביקורת על דרך ניהול המערכה והאופן שבו היא מוצגת בפני הציבור. "זורים חול בעיני הציבור ולא מדייקים במצב הנוכחי", הוא קובע ומוסיף: "אנחנו לא במצב של הכרעה בעוד מספר שבועות. זה לא המצב שאנחנו רואים בשטח".

"יש דרך להכריע את חמאס ולנצח. בסוף יש טכניקה קרבית צבאית איך לעשות את זה". קבוצת הקצינים שהוא ממוביליה קובעת כי טכניקת הפשיטות שננקטת כעת לא תייצר את האפקט הנדרש מול חמאס ולא תכריע אותו. להערכת האופטימיים הארגון יוכל להתאושש אחרי 12 שנה ולהערכת הפסימיים בתוך שלוש שנים בלבד. זאת מאחר ויכולותיו הארגוניות של הארגון נותרות על כנן ומסביב אויבים רבים ממתינים על הגדרות ועוקבים אחר הדרך בה ישראל נוקטת מול חמאס.

אנחנו מזכירים לברוק את הדיווחים לפיהם תכתובות בין ראשי חמאס מלמדות שכל מהלכי העסקה המדוברת לא נולדו אלא בעקבות מצוקת הארגון וקריסתו. "אני לא חושב שזה המצב", הוא אומר. "אנחנו במצב שבו מבחינת נתונים פגענו ברבע מהמחבלים של חמאס. יש עוד שלושה רבעים שחיים קיימים ונושמים אוויר".

הוא מוסיף: "אנחנו מאפשרים להם שליטה אזרחית. מעבירים אספקה וחמאס הוא ששולט על חלוקת הסיוע ורוצח ומכה עזתים שמנסים להגיע לסיוע. חמאס הוא כרגע הריבון ואין לנו פתרון ממשי, אזרחית או צבאית בפן של כיבוש שליטה מבצעית וטיהור המרחב".

עוד שאלנו את ברוק אם ניתן לדחות הצידה שיקולים שידועים רק לקבינט, לראש הממשלה, לרמטכ"ל ולבכירים נוספים, ולחתור רק לכיבוש וטיהור בכל מחיר, והוא משיב שאכן אינו מכיר את כל מערכת השיקולים הגבוהה בהיותו איש הדרג המבצע, אך ככזה הוא "נמצא בשטח ונלחם עם החיילים שלי ומכיר מאות מג"דים שנמצאים איתי, מכיר את הסיפורים לעומק ולרוחב. בסוף, אם לא נגיע למצב של הכרעה בכל צורה, ויכול להיות שיש כאן הרבה מרכיבים ומשפיעים, אנחנו אלה שחייבים לקבל החלטה על החיים שלנו. אנחנו במלחמה קיומית".

"אם לא נשכיל לנצח ולהכריע חד ערכית את חמאס, הסבב הבא יהיה שביעי לעשירי טורבו, ולאו דווקא בעזה, אלא היקפי כשחיזבאללה פותח התקפה וחמאס מצטרף עם ארגונים סלפים שיגיעו מסוריה ואולי גם מירדן ומיו"ש ונהיה באירוע שיהיה קשה מאוד לשלוט בו, גם מבצעית וגם תכנונית. אני לא מתיימר לנבא אבל להבנתי זה הסבב הבא", מזהיר ברוק וקובע כי ההבנה שזו האפשרות הסבירה מחייבת להתכונן אליה.

האם ניתן לצאת למבצע שעליו הוא מדבר כאשר אחוזים רבים בחברה דורשים עסקה עכשיו והפסקת הלחימה, האם ניתן לפעול כך בהיבט המנהיגותי? ברוק משיב ואומר ש"אכן יש משבר אמון חריף בין הציבור שבצפון, בעזה ובהיקפי סביב יהודה ושומרון מול המדינה. זה אירוע שלא היה כדוגמתו לאורך כל שנות קיומה של המדינה וצריך להחזיר את האמון הזה. לא לדבר על תמונת ניצחון, אלא על הכרעה וניצחון חד משמעי. לא לדבר על תחושת ביטחון אלא ביטחון שלא יהיה עוד סבב בעוד חמש שנים".

"ברמת הפרקטיקה של איך ממוטטים את שלטון חמאס יש פרקטיקה פשוטה. הצגנו תפיסה שאומרת כך: יש לתגבר את אוגדת עזה בשתי חטיבות מתמרנות ואת החלק הצפוני של עזה, עד פתחת נצרים, להכניס אוגדה לטיהור המרחב עזה, בית חנון, שג'עיה וכד'. כל המרחב הזה צריך להיות מפונה מאזרחים דרך נקזים בשליטתנו. לאחר מכן עלינו לשלוט במרחב ולהתחיל בהליך של טיהור".

"כל זה ייקח זמן, וגם ברמת הוודאות מול אנשי המילואים והאזרחים צריך לומר את הדברים, לציין שזה ייקח זמן ויש לכך משמעויות ונגזרות גם בהיבט הכלכלי. יהיה קשה אבל נכריע וננצח", אומר ברוק.

לוחמים בעזה
לוחמים בעזהצילום: דובר צה"ל

עוד אנחנו מבקשים את התייחסותו של ברוק לזירות השונות בישראל, זו שפגש ברצועת עזה בלחימה, זו שבתקשורת, זו שבפוליטיקה וזו שברחוב הישראלי. ברוק מספר: "כשיצאתי בשביעי לעשירי יצאתי כמו קליע מלוע של רובה, יצאתי בריצה מטורפת לכיוון העוטף להשבת המצב לקדמותו. הדרישה הראשונה שלי מהלוחמים שלי הייתה להתנתק מהתקשורת כדי שנוכל לנהל את האירועים בצורה פשוטה. התיווך היה צריך להיות שונה".

"לעזה נכנסנו כיחידה לסוג של קפסולת זמן. אחרי ארבעה חודשים סיימנו, חזרנו לאזרחות והיינו די בהלם. כששמעתי אנשים צופרים בכביש הייתי בהלם ,כי מבחינתי סדרי העדיפויות שונו בשביעי לעשירי כשהשיח הפך להיות פרקטי יותר, פחות מתעסק בשולי ויותר בעיקר", הוא אומר ומציין כי לא רק הרחוב אלא "גם הגורמים המדיניים מתעסקים הרבה מאוד בשולי ולא בעיקר. יש סוגיות משמעותיות שלא מקבלות דגש במלחמה הזו, וגם אם יש דשדוש זו עדיין מלחמה", הוא מזכיר.

"ברמה התקשורתית אנחנו בסוג של אבל. כמעט בכל תחנה מתעסקים בכירים בשיח מדכא, מוחלש וכנוע מול האירוע ומול המצב. זה לא המצב. הגיע הזמן שרייטינג יגיע מאירועים מעצימים ומשמחים ומהגיבורים שבתוכנו ולא מחבורה של מנותקים מהשטח וממקבלי ההחלטות".

על דבריו אלה אנחנו שואלים אם לא ניתן לראות גם בביקורת שהוא טיח בהתנהלות המערכה כשיח מחליש, כזה הנוטע בציבור הישראלי תחושה שאין על מי לסמוך בהנהגה. ברוק משיב: "יש כאן החמצה שניתן לתקן. יש כאן תקווה גדולה. עם ישראל ושותפיו הדרוזים הצ'רקסים הבדואים והאחרים, יש כאן תקווה, יש כאן אוכלוסייה מצוינת שערוכה לכל מצב ויש רצון של האוכלוסייה להגיע להכרעה. העורף מאוד חזק ומוכן לספוג לא מעט ובלבד שנגיע לתוצאה בקצה".

מוסיף ברוק על כך ומציין את "עוצמת מערך המילואים, שרבים החלישו אותו ופגעו בו כי חשבו שננצח לא עם המילואים אלא עם חיל האוויר והסדיר. הקונספציה הזו התנפצה. אני רואה את החתירה למגע, ההתעקשות והלחימה המקצועית והחכמה ורואה כאן תקווה אדירה. ניתן לעשות דברים אחרת ולהגיע לתוצאות שלא נצטרך להסביר אותן. יהיה ברור מאיליו שהכרענו".