חבר פורום הניצחון יוסי כהן, שבנו עמית ז"ל נרצח יחד עם ארוסתו נורל ואחותה רויה ז"ל במסיבת הטבע ברעים, קורא לפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר-ירושלמי שלא להפריע למלחמה נגד חמאס.
"אנחנו חייבים לשנות את המשוואה. תושבי הדרום והצפון לא צריכים להיות לבד במערכה. תושבי מדינת ישראל באשר הם צריכים לחיות בביטחון מלא בביתם. אנחנו צריכים לדרוש שכל אזרח במדינה ירגיש בטוח, בלי צורך במיגוניות ובלי חשש להסתובב ברחובות המדינה", אומר כהן בראיון לערוץ 7.
הוא מוסיף "חייבים לעשות הכל שצה"ל ימשיך את העבודה שהוטלה עליו ללא הפרעות מצד הפצ"רית, היועצת המשפטית לממשלה או גופים שונים שעושים רעש רקע שפוגע בביטחון המדינה ובחיילים. חייבים להמשיך עד הניצחון, לא פחות מזה".
"לא יתכן שחיילים ואזרחים שיצאו ב-7 באוקטובר להגן על המדינה יעצרו באמתלה של רצח מחבלי נוח'בה. לאן הולכת המדינה שלנו? האנשים הללו עשו הכל כדי להגן על כולנו כולל המשפטנים, השופטים והפרקליטים. לכן, אנחנו נעשה הכל ונעמוד לצד כל הגיבורים והגיבורות שפעלו בימים הקשים האלה של אוקטובר השחור. לא ניתן לאף אחד לפגוע בהם. הבן שלי לא נרצח לשווא - חייבים להמשיך הלאה עד לניצחון", מדגיש כהן.
הוא מספר בכאב על בנו שנרצח. "עמית היה ילד של בית, ילד שקשור מאוד למשפחה. בעל אינטליגנציה רגשית גבוהה, חבר טוב ונאמן, איש עם הרבה חברים שמאוד עזר למי שצריך. ילד אופטימי שהאימרה שלו הייתה 'יהיה בסדר'. הוא וארוסתו סיפרו שהם הולכים למסיבה. בשבת בבוקר הלכתי לבית הכנסת ושם שמעתי שיש בלאגן בדרום. חזרתי הביתה ואשתי סיפרה לי שעמית שלח הודעה שהוא במיגונית והכל בסדר. אבל שאין תקשורת מאז. אמרתי לה 'אין ילד'. לקחתי את הטלפון, למרות שאני שומר שבת, לקחתי את המפתחות של הרכב, לקחתי חבר טוב שגם הוא דתי ולא שאל שום שאלה ונסענו לבית החולים בבאר שבע. לא היתה מיטה שלא עברתי. נכנסתי לחדר ניתוח, חדר טראומה, חיפשתי את עמית ולצערי לא מצאנו אותו".
"ביום ראשון בשעה 22:00 קבלתי טלפון שזיהו את הגופה. הגעתי למחנה שורה וחיכיתי עד 5:30 בבוקר אז אמרו לנו שעדין אין זיהוי ודאי. ביקשתי שיעדכנו שיזהו בוודאות ונסעתי הביתה. נעזרתי בשכן שלי, חבר טוב שהוא מפקד זיהוי פלילי של ירושלים. בהמשך הודיעו על זיהוי ודאי. מאז נעצרו החיים אנחנו שבורים", מסכם האב.