השבוע קיבלתי לביתי את מכתב ההתראה מארגון "אחים לנשק" בטענה כי אני מנהל נגדו בשנה האחרונה "מסע הסתה". לא פחות מכך.
אותו ארגון בזוי שפעל לפירוק הצבא, ארגן מרד גלוי בממשלה הנבחרת ופגע בהרתעה של אויבנו, מנסה להשתיק אותי ואת חבריי בימין על כך שאנו פועלים בשנה האחרונה לחשוף את פעילותם ואת הנזקים החמורים שהם גרמו למדינת ישראל.
ניסיון ההשתקה הזה לא ירתיע אותי. להיפך בדיוק. קראתי בקשב רב את מכתב ההתראה והבנתי מה הם הסעיפים מהם חוששים ביותר באחים לנשק: למשל חשיפת המאפיינים הדומים להפליא ביניהם לבין תנועות השמאל הקיצוני כמו "בצלם" ושוברים שתיקה. זאת כיון שמאז טבח שמחת תורה פועל אותו ארגון למסע הלבנה בקרב ציבור הימין, שכלל ביקור רבנים בכירים מהציונות הדתית בחמ"ל שלהם וראיון יח"צ באחד מעיתוני המגזר. בדיוק לכן נפעל דווקא בתקופה הקרובה לחשוף את הסכנה באותו ארגון.
חשוב להסביר מדוע המאבק הזה חשוב במספר היבטים:
1. כולנו מתרשמים מהלחץ של "אחים לנשק" בכל יום שעובר ובו עם ישראל מבין את הנזקים החמורים של החבורה הזו ומתפכח ממסע היח"צ שלהם בניסיון ההלבנה, שמתנהל החל מיום הטבח הנורא שפקד אותנו בשמחת תורה, במסגרת חמ"ל "אחים לנשק" האזרחי. כעת כשעם ישראל מתחיל להבין את המשמעות של המעשים שלהם ערב הטבח הם מנסים להשתיק כל מי שמעביר עליהם ביקורת.
2. התפקיד של כולנו כיום הוא לפעול לכך שהאירוע המסוכן של פירוק הצבא והמרד הגלוי של קצינים נגד ממשלה נבחרת לא ישוב עוד. זה לא יקרה אם אותו ארגון שפעל בגלוי למרד בצבא, אסף חתימות ממאות קצינים וטייסים והסית בגלוי לא להתייצב למילואים, ינוקה מכל אשמה בחסות דאודורנטים וחטיפים שחילק אחרי 7.10. האחריות שלנו היא לדאוג שאירוע כזה לא ישוב. נכון להיום למרבה הצער אותם אנשים מכריזים בגלוי שיפעלו כך שוב.
3. מדובר על מאבק שירשם בדפי ההיסטוריה. הקרב החשוב ביותר הוא הקרב על הנרטיב. בדיוק כמו משפט קסטנר כך גם המשפט הזה שנכפה עלינו יהפוך למשפט ראווה, בליווי קמפיין מאסיבי, בו כל עם ישראל יווכח עד כמה פעילותם של אנשי "אחים לנשק" היתה גורם משמעותי בהחלטה של האויב לתקוף את קיבוצי העוטף ולפתוח דווקא בעת הזו במלחמה על ישראל.
4. כבר מזמן לא מדובר באירוע פרטי. אין ביני לבין ראשי "אחים לנשק" אף אירוע אישי פרטי ומעולם לא נפגשנו. האירוע כולו הוא אירוע ציבורי. מלבדי הם שלחו מכתבי התראה גם נגד אישים בולטים בימין כמו ינון מגל, ידידיה מאיר, יותם זמרי ואף נגד ערוץ הטלוויזיה החדש I24 שהעז לפרסם כתבה על פעילותם תחת הכותרת "חטא הסרבנות". לכן אני משוכנע שיש כאן ניסיון כולל לסתימת פיות.
למרבה הצער השמאל הישראלי והעולמי בולט בניסיונות סתימת הפיות שלו, כפי שהגיעו לשיאם לפני 25 שנה בסגירת תחנת הרדיו ערוץ 7 וביטול החוק שהכשיר את שידורי הערוץ. זו הסיבה שהמאבק הזה חייב להתקיים ולהתנהל בבית המשפט, בראש מורם, כדי שאחת ולתמיד נרים את הראש בגאון במקום לבחור באופציה של כניעה ושתיקה לעריצות סותמי הפיות. אני מבטיח כי הפעם לא נוותר ובטוח שסוף הצדק לצאת אל האור.