עמית אסא, בכיר בשב"כ לשעבר, מספר לערוץ 7 על דרכי הפעולה שבהן עובד צוות ניל"י, ששם לו למטרה להגיע לכל אחד ממחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח בעוטף עזה ב-7 באוקטובר.
בהתייחס לצוות ניל"י עצמו מדגיש אסא בראשית הדברים כי לא מדובר בצוות שעובד רק על איתור השותפים לטבח, אלא "בקבוצה של אנשים שקיבלו את המשימה במקביל לעיסוקים נוספים". אנשי שב"כ אלה מרכזים את המודיעין לגבי אנשים ספציפיים ודרכי הפעולה בבסיסן דומות לאופן שבו פועלים גורמי המודיעין בהתחקות אחר בכיר טרור המהווה יעד למעצר או חיסול.
"מדובר בדסק אנשים שאוספים מודיעין מכל הכלים האפשריים שיש בידי שירות הביטחון הכללי. הם מרכזים נתונים עד למיצוי מודיעיני בזמן אמת, כלומר לא רק מידע כללי על האדם, אלא גם מעקב אחריו לאורך זמן עד למודיעין נקודתי שאומר איפה הוא נמצא בזמן נתון ואת זה צריך לחבר ליכולת אופרטיבית של הצבא או יחידה מבצעית כזו או אחרת שתשים עליו את היד".
בדבריו עורך אסא השוואה למרדף שביצעה ישראל אחר כל המעורבים ברצח הספורטאים באולימפיאדת מינכן, מרדף שהסתיים רק כעשרים שנה לאחר הטבח עם חיסולו של אחרון המעורבים באירוע, אך בסופו של יום "מצאו אותם בכל מקום בעולם".
באשר למרדף אחרי הנוח'בות המציאות שונה בהיבט ההיקף שלה שכן "מדובר בכמות גדולה מאוד של אנשים וצריך קודם כל לדעת מי הם בשמותיהם ולתפור תיק מודיעיני אישי לכל אחד. זו עבודת נמלים שיש בה הרבה מידע שזורם מהרבה מקורות. זה לא פשוט. המשמעות היא לנסות ולהתחבר למקום המגורים שלהם, לראות מי קשור אליהם, מי קרוב, מי שותף לארגון ולאסוף דרך האזנה לטלפוניה, רשתות חברתיות וכו'. כל המידע נכנס למשפך איסוף המודיעין. כשמדובר בהרבה אנשים זו בעצם אותה עבודה אבל צריך להכפיל אותה במכפלות הנדרשות".
לזאת הוא מוסיף ומעיר כי מרבית האנשים שיכולנו לשים עליהם יד נהרגו כבר בלחימה בתוך העוטף. "בימים הראשונים של הלחימה, בשביעי ובשמיני לאוקטובר, צה"ל הצליח לאתר אותם בשטח שלנו ולשים עליהם את היד. אלה שחזרו לרצועה וממשיכים להתנהל כמחבלים נוח'בות בשורות החמאס או אזרחים שמוגדרים לכאורה כלא מעורבים, אבל נכנסו לעוטף וביצעו מעשי רצח אכזריים ופעולות אחרות, אותם אנחנו צריכים לרדוף עד שנשים עליהם יד, שזה אומר לעצור או לחסל".
האם יכול להיות שדווקא כאשר מדובר במספר גדול של יעדים האתגר אולי קל יותר כי האזנה לרשת טלפוניה מניבה מידע על כמה אנשים במקביל? אסא משיב: "לא מדויק. יש הרבה מידע, אבל לא מדובר במשהו גורף שניתן לעשות. זה לא שמאזינים לכל האנשים בעזה. צריך להיות ממוקד ולהחליט למי מאזינים. משאבי השב"כ מבחינה מודיעינית מוגבלים. מדובר באנשים ששמים אוזניות על האוזניים וצריכים להקשיב ולהפיק מזה מודיעין. הרבה מהשיחות לא רלוונטיות וצריך להיות מאוד ממוקדים ולאתר את מי שמדבר על מה שקשור לאובייקט שלי ויוכלו להוסיף לי פרטי מידע על המיקום שלו וכו', וכך אוכל להתקדם לתכנית המבצעית נקודתית שהיא המהות של לשים עליו את היד".
הצטברות המחבלים המוחזקים בידי מערכת הביטחון כעצורים מוסיפה מטבעה עוד ועוד מידע לגורמי השב"כ שחוקרים ואוספים נתונים. "ככל שהימים עברו ועוברים בהימצאות שלנו בתוך רצועת עזה, המודיעין שיש לנו על החמאס, הפעילים ותשתיות הולך וגדל. זה מודיעין שמגיע גם מהשטח אבל בעיקר מחקירות של אנשי נוח'בה שמספרים מי החוליה שלו, מי המפקדים מה האחריות שלו, איפה מתאמנים, לאן בורחים, איפה המנהרות ואיפה התשתית. הדרך הנוספת היא גיוס אנשים לטובתך ואותם אתה מפעיל כסוכנים".
אנחנו שואלים את אסא אם גיוס סוכנים אפשרי גם תוך כדי לחימה, או שהדבר מתאפשר רק אחרי התייצבות כלשהי. לדבריו "אפשר לגייס אנשים תוך כדי מלחמה, כל עוד יש לך נגישות לשטח. זה תחום הפעלת סוכנים בשירות וביחידה 504. כשיש נגישות פוגשים פיזית והמשמעות היא שאפשר גם לפגוש אותם חשאית. לא כל העולם יידע שאתה מתחקר עשרה אנשים במסגד כלשהו ואחד מהם עובר לפעילות חשאית, ולפעמים משחררים אנשים שהם לא מעורבים או אין ראיות שמחייבות לחקירה ומתברר שהם לא רלוונטיים, ותוך כדי שחרור משחררים גם את מי שהפכת לסוכנים".
"הדרך לעשות את זה תוך כדי מלחמה לא פשוטה, כי צריך להעביר אדם על דעתו והוא יודע שהוא הולך לפעול לטובת האויב. הפעלת סוכנים היא תורה שלמה, איך מעבירים אדם למסקנה שהעברת מידע אליך תתרום גם לאוכלוסיה ולחברה הפלשתינית בכך שזה יסייע לסיום המלחמה. זה קורה גם תוך כדי מלחמה. יותר קשה ומסובך, אבל בתוך הרצועה עובדים מפעילים של 504 והשירות שעוסקים בגיוס אנשים שיביאו מידע".
לקראת תום השיחה איתו אנחנו שואלים את עמית אסא אם על רקע עשרות שנות הניסיון שלו בשירות הוא מצליח לגבש לעצמו הבנה כלשהי לגבי הכשל המודיעיני שקדם לשבעה באוקטובר, איך קרה שהמערכת לא זיהתה את האלפים שנערכים למתקפה ואיתם עוד אלפים רבים של יודעי סוד.
"ככל שעובר הזמן ומתווספים עוד נתונים שנחשפים בתקשורת, ואני חשוף למידע רק דרך התקשורת ואין לי מידע פנימי, אנחנו שומעים ומקבלים תמונה של מצב שבו היה מודיעין לאורך זמן, גם לגבי התכנון, הרצונות והיכולת שלהם, והקונספציה שכולנו מדברים עליה היא שגרמה לנו לקבל את ההחלטה שזה לא הולך לקרות כי יש לחמאס סיבות שלא לעשות זאת. הניתוח הוא הכושל. כלומר שהיה מידע ברמה הטקטית".
"נכון שיש מערכות מידע שנפלו בליל השישי באוקטובר ועד שהרימו אותן הפקת המודיעין הייתה כבר מאוחרת מדי, אבל לא זו הבעיה. הבעיה היא שכולנו היינו שבויים בקונספציה שהחמאס אמנם יכול ורוצה אבל הוא לא יעשה את זה, כי יש לו רמה מסוימת של הרתעה. אני רואה בזה כשל אסטרטגי ולא טקטי. לשב"כ יש מודיעין מצוין וכך גם לאמ"ן. אלו אנשים שמאפשרים מבצעים יצירתיים וחכמים מאוד, הם מביאים מידע מדויק לטיל שירדוף אחרי מחבל נוח'בה, וזה לא פשוט. המודיעין הטקטי שלנו מצוין, אבל יש כאן כשל אסטרטגי ברמת מקבלי ההחלטות, המנהלים ותכנון המודיעין. לא מספיק מתעסקים במודיעין האסטרטגי, במחשבות וברצונות של האויב שלנו להתנהל ברמה האסטרטגית ולטעמי זה מה שהוביל אותנו ליפול בשבעה באוקטובר".