בעלי מחכה שנים לחתן כוהן. הוא מכבד כוהנים במיוחד. כשהיה ר"מ בישיבה תיכונית הוא פטר את התלמידים הכוהנים מתורנות מחיקת הלוח וסידור הכתה, וגם בקש שהם יהיו הראשונים בתור לנטילת ידיים. בינתיים עוד לא זכינו לחתן כוהן.
פינחס מקבל כשכר על קנאותו בשם ה' 'ברית כהונת עולם'. עכשיו מונה גם הוא לכהן, הוא וזרעו לעולם. רק כהן בן כהן בן בנו של אהרן הכהן נחשב כהן, עם הזכויות והחובות של הכהונה. יוצא מהכלל הוא כהן שנפסל לכהונה בגלל שנולד באופן פסול, כמו כהן בן גרושה למשל. כהן בעל מום נחשב כהן, אבל הוא אינו רשאי לעשות עבודות מסוימות במקדש. בניו נחשבים כוהנים לכל דבר.
לפני כמה שנים גילה מנהל היחידה לסיווג ותאום רקמות ומאגר מידע לתורמי מח עצמות בהדסה עין כרם, בעקבות מחקר גנטי שנמשך מספר שנים, גן משותף אצל רוב הכהנים מכל העדות, אשכנזים וספרדים, תימנים, רוסים ותוניסאים. התברר ש-80-70 אחוז מהם נושאים ב-D.N.A שלהם גן משותף - שכיחות גבוהה שאין כמוה בשום קבוצת אוכלוסייה אחרת. אצל יהודים שאינם כוהנים, ולהבדיל אצל גויים, אפשר למצוא את הגן הזה בשכיחות של 5% בלבד.
הגן הזה מעיד באופן מדעי מובהק על היות רובם ככולם של הכוהנים בימינו בני אותה משפחה, צאצאיו של איש אחד שהוא אבי המשפחה. המחקר פורסם בכתב העת המדעי ''NATURE'' וקיבל תהודה רחבה, וכמה ניסיונות לערער את מסקנותיו לא צלחו. המחקר מוכיח את נכונות המסורת שעברה מדור לדור במשפחות הכוהנים מאב לבן וממנו לבנו וכן הלאה שכולם צאצאי יהודי אחד – אהרן הכהן. בת כהן שבעלה אינו כהן אין בניה כוהנים, ואכן אצל בנים אלו לא ימצא הגן המשותף, מפני שהוא נמצא רק בכרומוזום הגברי Y. את הכרומוזום הגברי מקבל הילד בתורשה מאביו בלבד, ואותו הוא יעביר רק לבניו הזכרים. לכן רק נכדים מצד אביהם נושאים את הגן המעיד על השתייכותם למשפחת הכוהנים. יוצא לפי זה שהקביעה ההלכתית של התורה שאפשר לסמוך על מסורת ההשתייכות למשפחת הכהונה מוצאת את ביטויה בכל תא בגופו של כמעט כל כהן שחי בימינו ונושא את חותם הגן הכוהני בגופו, וזה נכון בכל הכוהנים הנפוצים בעולם בכל גלויות ישראל.
הבדיחה מספרת על יהודי רחוק מן המסורת שניגש לרב העיר וביקש ממנו להיות כהן. הוא אפילו אמר שהוא מוכן לשלם על כך כמה שיידרש. הרב אמר לו שהוא מצטער מאוד, אבל אי אפשר לרכוש כהונה, או שנולדת כהן או שלא, ופטר אותו לשלום. היהודי המאוכזב ניגש לרב 'ליברלי' וביקש ממנו לרכוש כהונה, ואחרי לחצים רבים ותמורת סכום מכובד הסכים ה'רב' להנפיק לו תעודה ובה רשום שפלוני בעל מס' ת"ז פלונית הוא כהן. לפני שיצא אותו יהודי שמח וטוב לב עם התעודה החתומה ביד שאל אותו ה'רב': 'תוכל בבקשה לגלות לי למה היה לך כל כך חשוב להיות כהן? אתה לא שומר מצוות, אתה לא עולה לדוכן, אתה לא עולה לתורה, בשביל מה אתה צריך את זה?' ענה לו היהודי: 'מה זאת אומרת? אבא שלי היה כהן וסבא שלי היה כהן ורק אני לא אהיה כהן? גם אני רוצה להיות כהן...'.