
עם ד"ר מיכל אסף קרמר, מומחית לקבלת החלטות במנהיגות, מחברת הספר 'החלטות קטנות החלטות גדולות', שוחחנו על השיקולים השונים הניצבים בפני מקבלי ההחלטות בשאלת עסקת החטופים מול חמאס.
"הכותרת האחרונה שאנחנו מתוודעים אליה היא שעסקת חטופים קרובה מתמיד", אומרת ד"ר אסף קרמר ומדגישה כי כל שניתן לעת הזו הוא רק לנסות ולהבין את מערך השיקולים בפניו נמצא ראש הממשלה שהוא היחיד למשה שרואה את התמונה כולה, כולל הלחצים הבינלאומיים, הלחצים הפנימיים, הצורך בשמירת ההרתעה הישראלית בעתיד, מניעת טבח נוסף בעתיד ועוד ועוד. כל השאר רואים רק את התמונה החלקית ומתוך כך עוסקים בספקולציות בלבד.
ד"ר אסף קרמר מציינת כי במידה ואכן מתנהל מו"מ אפקטיבי הרי שיש לתת את הדעת על מספר נקודות והראשונה היא ההבנה שעצם קיומו של מו"מ מעניק גושפנקה לצד שמנגד. עיקרון זה תואם לא רק מו"מ מול אויב מרושע ורצחני אלא מול כל גורם בחיינו. דוגמא הפוכה ניתן למצוא במצבע אנטבה, שם ביקשו החוטפים לקיים מו"מ אך לא נענו בחיוב ובהסכמה ישראלית.
"יש לנו כאן עסק עם גוף טרור שהצליח להתחזק ולהתגבש, בין השאר בגלל הקונספציה ששלטה אצלנו, וכשנכנסים למו"מ איתו הוא הופך לגוף מוכר ולגיטימי וזה משמעותי", היא אומרת ומזכירה נקודה נוספת המתחייבת מקיומו של מו"מ אפקטיבי וזו נקודת הנרטיב. על מנת לקיים מו"מ שיניב תוצאות "יש חשיבות גדולה בהבנת התרבות, השפה, העקרונות, המנהגים והערכים של אותו פרטנר, ואפילו לכבד את הנרטיב הזה את האינטרסים גם אם לא את העמדות שלו".
בסוגיה זו, של כבוד והקשבה לדבריו ושאיפותיו של הצד שמנגד, כשלה המנהיגות הישראלית כאשר פירשה את דבריו של האויב כמליצות וכאמירות לצורכי פנים ולא מעבר לכך. "לא כיבדנו את הנרטיב שלו ואת מה שהוא אומר בגלוי. בחרנו להקים לעצמנו קונספציה, ליצור תמונה ולהאמין בה בלי להקשיב".
לדבריה דווקא מנהיג החמאס, יחיא סינוו'אר הוא שניתן ללמוד ממנו לתת כבוד והקשבה לאויב. "בעת שהותו בכלא הישראלי הוא למד הרבה אודותינו, על התרבות, העקרונות, השפה, הקבוצות, נקודות התורפה שלנו. אנחנו חלשים בעניין של לימוד התרבות והכבוד למה שהם אומרים. מי שמומחה בכך הם אנשי מו"מ מקצועיים ומיומנים. הם יודעים להקשיב ולחתור להבנת האינטרסים שמאחורי העמדות הנחרצות, ובכך למנוע קונפליקטים".
עוד מדגישה ד"ר אסף קרמר את הצורך של ראש ממשלה הניגש למו"מ מסוג זה להגיע אליו מתך גיבוי ואמון של העם ככל הניתן, ובנקודה זו מגיע תפקידו של העם לאפשר לראש הממשלה לבצע את הניתוח הכירורגי הזה, כהגדרתה, מתוך ידיעה שבפניו מונח מכלול המידע והנתונים. "מדובר באירוע מורכב ברמה תנ"כית,, היא אומרת ומציינת כי היכולת לקבל הכרעות נכונות תליה במי שלוחשים על אוזנו ומייעצים לו. ככל שאותם מקורבים יהיו מגוונים בדעותיהם, נטולי אגו ופניות אישיות הדבר יועיל לראש הממשלה להגיע למסקנה הנדרשת.
אתגר לא פשוט נוסף יהיה תיווך ההחלטות לציבור, ובעיקר למשפחות החטופים שרואים לנגד עיניהם את השבת יקיריהם כערך העליון בעוד מול ראש ממשלה ניצבת גם ההיכרות עם המחיר שישלמו אזרחי ישראל על עסקה בה ישוחררו מחבלים. להערכתה תיווך נכון של ההחלטות, שגם הוא חלק מאמנות המשא ומתן, יקרב את הדברים גם למשפחות החטופים "שמתמודדות עם אתגר בלתי אנושי במציאות היומיומית, אבל גם להם יש אינטרס קיומי של הישות היהודית בישראל, וצריך להסביר להם את הדבר על ידי מומחים לתחום. למעשה מדובר גם במו"מ מולם".
עוד היא מציינת "את קבוצת ההורים השכולים שאיבדו את יקיריהם במלחמה למען שחרור החטופים והשמדת חמאס". גם לקבוצה זו יש אמירה ודרישות מראש הממשלה שצריך להיעזר באנשי מקצוע על מנת לפנות גם אליהן. "יש צוות מו"מ מטכ"לי ואני מקווה שנעשה בו שימוש", היא אומרת.
ולנו, האזרחים, ממליצה ד"ר אסף קרמר להפנים את מעמדנו כמי שרואים רק חלק מהתמונה הכללית ומתוך כך "לשמור על הצנע לכת בתוך השיח והדיונים, גם בשיחות הסלון ומקומות העבודה. מדובר בתפוח לוהט שיכול להחריב הרבה מאוד שדות. דרושה סבלנות". את הסבלנות הזו ואורך הנשימה הנדרש מציעה אסף קרמר גם "לכל המומחים הלשעברים שעסוקים בכותרות ענק שיכולות לקלקל ולהחליש אותנו מול האויבים". לכל אלה היא אומרת, נכון לקחת נשימה, לספור עד עשר ולא למהר בתגובות, הצהרות ואמירות חסרות אחריות, גם אם יש בנו הרצון להרגיש חלק מהאירוע, בעלי אמירה משמעותית ולהביע כאב שבהחלט קיים מטבע הדברים.
