מאות בני משפחה וחברים ליוו היום (שישי) למנוחות בבית העלמין הצבאי באשקלון את סמל אוֹרי אשכנזי נחמיה שנפל אתמול בקרב ברפיח.
אחיו הקריא בהלוויה את המכתב שהשאיר אורי. "חייתי חיים נפלאים, ללא חרטות. עם המשפחה ובת הזוג הכי מדהימים שיש. אני אוהב אתכם המון ומצטער אם גרמתי לכם לכאב", כתב אורי במכתב שהותיר אחריו למשפחה.
במכתב כתב אורי ז"ל: "עשיתי את מה שעשיתי ואת השירות הזה מתוך אהבה גדולה למדינה המוזרה שלנו. אם הצלחתי וקידשתי חיי אדם בלכתי, אני לא מצטער על כלום, הצלחתי ונכשלתי במשימתי בה זמנית. אמא ואבא, אני מודה לכם על הכול, מה שעשיתם בשבילי ולמעני לאורך כל חיי. שלו וטוהר תמשיכו ותצליחו בחיים שלכם. אל תשכחו שאני מסתכל עליכם מלמעלה".
בהמשך המכתב פנה אורי לבת הזוג שלו שיר: "דובי שלי, הדבר הראשון שאני רוצה לומר לך הוא תודה רבה שלימדת אותי מה זו אהבה ראשונה, ועל תקופה שאנצור לעד. על הרבה רגעים וזיכרונות מיוחדים, אוהב אותך לנצח".
הוא ביקש מאימו לקיים את ההלוויה "בלי נאומים סוחטי דמעות ומרגשים, בלי להביך. אין לי הרבה בקשות, מלבד זה שתשאירו את החדר שלי כמו שהוא כדי שלא יהפוך לחדר מוזיקה. אוהב אתכם לנצח ואשמור עליכם לנצח, והחלק הכי חשוב שכמעט שכחתי, אשמח שתמשיכו אותי הלאה".
האם רויטל ספדה לו בדמעות: "חבל הטבור שלנו לא ייחתך אף פעם. אני לא צריכה לדבר על זה שאורי הוא החמצן שלי. בכל בוקר התפללתי לא רק על אורי שלי. היה לי הסכם עם סבתא שולמית וסבא ששון שישמרו עליך. אתה היית מאהב שלי. החברה שלך יודעת שכשהיא נכנסת איתך למיטה שלך מחבקת אותך מנשקת אותך, רציתי קצת.
"אמרת לי 'אמא אני אוהב אותך בשביל חיים שלמים'. אלוהים נתן לי מתנה, 19 שנים וחודשיים מהדורה מיוחדת. נולדת לא דומה לנו בכלל והפכת ממש נחמיה. אמרת לי 'אמא הכול יהיה בסדר'. הוא היה ילד של אמא שלו - הכי יפה, הכי מוצלח, הכי חכם. עם אינטליגנציה רגשית שאין כמוה".
אורי ז"ל, לוחם שיריון בגדוד 46, עוצבת 'עקבות הברזל' (401), נהרג מפגיעת טיל נ"ט ברפיח. הוא בוגר בית הספר מקיף ה׳ באשקלון, הותיר אחריו הורים, אחות ואח.
מתחילת המלחמה נהרגו 695 חיילי צה"ל, 331 מהם בתמרון הקרקעי ברצועת עזה. בנוסף, מתחילת המלחמה נפצעו 4,349 לוחמים - מהם עדיין מאושפזים 21 במצב קשה, 172 במצב בינוני ו-3 במצב קל.