איראן: היעד – ישראל, הדרך – נפילת ירדן

ראש החטיבה ללימודי מזרח תיכון במכללה האקדמית גליל מערבי, פרופ' רונן יצחק, חוקר ירדן ומומחה למודיעין וטרור, מרחיב בראיון לערוץ 7 אודות המאמצים האיראניים להשיג שליטה בירדן

השאיפה של איראן היא לחדור לתוך ירדן היא עושה זאת במספר אופנים. על כמה מהם מפרט פרופ' יצחק המזכיר כי הדרך המוכרת ביותר היא זו בה פועל המשטר האיראני להחדרת אמצעי לחימה לירדן במגמה לערעור השלטון, ובדרך זו הם נוקטים כבר לא מעט שנים. "הסיבה לכך היא קיומו הציר השיעי שהמלך עבדאללה הזהיר מקיומו כבר לפני שני עשורים".

מוסיף פרופ' יצחק ומציין כי בטעות נתפסת ירדן כמדינה חלשה ולאחר שאיראן השתלטה על אזורים סמוכים לה, כלומר עיראק וסוריה והיא בעלת שליטה בלבנון, כעת היא פועלת להשלמת ההשתלטות באותן פעולות בתוך ירדן. ברוח זו קיימת השפעה איראנית גם על אמצעי התקשורת הירדניים ועל הרשתות החברתיות שם. "יש ערוצי לוויין הנשלטים מאיראן, ובגלל שכולם עוסקים בהיבט הביטחוני, ההיבט הזה פחות מוכר".

לשאלתנו אודות המניע שמוביל את האיראנים מדגיש פרופ' יצחק כי היעד הוא להיצמד לישראל ממזרח. אמנם מדובר במאבק שיעי סוני ארוך שנים שבגינו פועל איראן גם לערעור השלטון במפרציות, בסעודיה ובמצרים, אך הדגש על ירדן נובע מהשאיפה להגיע לישראל ומתוך תחושה, שכאמור בעיניו היא טעות, שירדן היא חוליה חלשה בשל ריבוי הפלשתינים שבתוכה ונוכחותם של שיעים ועיראקים רבים בשטחה. כל אלה מפיחים באיראן תקווה שההשתלטות על ירדן תהיה קלה.

המסרים העוברים על ידי איראן למדיות הירדניות השונות עוסקות בתמיכה בפלשתינים, מסרים אלה מתקבלים באהדה בשל היות הרחוב הירדני תומך חמאס. בנוסף ישנם מסרים המעודדים את הערעור על הלגיטימציה של השלטון ההאשמי. לשם כך מופצים פייקים שונים הנוגעים לקשר הקיים בין בית המלוכה לישראל. בין השאר הופצה ידיעה לפיה בתו טייסת הקרב של המלך הייתה בין הכוחות שסייעו לישראל לבלום את מתקפת הכטב"מים האיראניים על ישראל. כמו כן מופצות קרקטורות פוגעניות נגד השלטון ועוד.

בנוסף לאלה, מספר יצחק, פועלת מערכת התעמולה האיראנית לעידוד גורמים ליבראליים ירדנים לפעול נגד המלך והתנהלותו השלטונית במינויים כאלה ואחרים. תופעה זו הייתה גם בתקופת האביב הערבי כאשר תנועות ליבראליות ירדניות זעמו על מהלכים של המלך ודרשו יתר דמוקרטיזציה. את הכמיהה הזו לליברליזם מנצלת איראן במגמתה לערער את יציבות השלטון שם.

על אף המאמצים האיראניים הללו, אומר פרופ' יצחק, "נכון לעכשיו אין סכנה ליציבות השלטון בירדן. אין גם אופציה שדעת הקהל תצא למסע להפלת השלטון ולהפגנות המוניות". עם זאת הוא מציין כי "הפגנות הן אירוע שגרתי בירדן גם על רקע חברתי וכלכלי והשלטון מאפשר זאת ולא מדכא אותן באלימות אלא מגביל אותן ומתנה אותן באישור".

עוד סבור פרופ' יצחק כי על אף הדיווחים על התארגנויות של מיליציות פרו איראניות על גבול ירדן עיראק, הצבא הירדני לא יאפשר את פעילותן בשל היותו חלק מקואליציה פרו מערבית וככזה הוא זוכה לסיוע מארה"ב ומישראל ומחברות נוספות המגנות על המשטר ומעבירות מידע מודיעיני הנוגע להתארגנויות נגד ירדן.

בהתייחס להברחות האמל"ח הירדני לכיוון ישראל, מציין פרופ' יצחק כי הצבא הירדני פועל ובכל יום מסכל הברחות גם אם לא תמיד הוא מצליח. "הצבא לא מעוניין בזה וגם לא המשטר ולכן האינטרס שלהם הוא סיכול".

עוד שאלנו את פרופ' יצחק אם הקמתה האפשרית של מדינה פלשתינית מדאיגה את ירדן בהיות מדינה שכזו עידוד לכוחות הפלשתיניים בתוככי המדינה להתקוממות אפשרית נגד המלך. יצחק משיב ומזכיר כי "ירדן תומכת רשמית בפתרון שתי המדינות", ולכך הוא מוסיף וקובע כי בעוד המספרים המוכרים מדברים על רוב של מעל שבעים אחוזים מאוכלוסיית ירדן שהם פלשתינים, הרי שבפועל ישנם פחות מחמישים אחוז כאלה כיום. זאת בעקבות שינויים דמוגרפיים שנוצרו ברבות השנים ובעיקר לנוכח הגירה של סורים ועיראקים לתוך ירדן ואיזרוחם שם.

עוד מעיר פרופ' יצחק ומציין כי אין בעובדת היות פלשתינים בתוככי הממלכה כדי להעיד בהכרח שהם מתנגדים לשלטון ההאשמי. "הם מעוניינים להשתלב בשלטון והם מעורבים בשלטון", הוא אומר ומציין כי ישנה קבוצה גדולה של פלשתינים שנישאו לבני זוג ירדנים ורואים את עצמם ירדנים הרבה יותר מאשר הם פלשתינים, וגם שוכני מחנות הפליטים נאמנים לשלטון הירדני כפי שהדבר עולה מסקרים בינלאומיים שבוצעו שם.