מנכ"ל ישיבות ואולפנות בני עקיבא אלחנן גלט מספק הצצה מיוחדת לכאב שנושאים עמם מורים רבים שלאורך שנות החינוך פיתחו קשרים רבים עם תלמידים ותלמידות שחלקם נפלו במלחמת חרבות ברזל.
גלט שלח איגרת מרגשת למורים ומורות, זאת מאחר ולמעלה מ-54 בוגרי הרשת נפלו מאז פרצה המלחמה.
"מורים שכולים" כתב גלט, "לרבים מכם שמור מעמד מיוחד בעיני שבחרתי לקרוא לו 'מורה שכול'. אין איש חינוך שמסיים שנה מבלי להיות בחיבור משמעותי עם תלמידים ובוגרים. החיבור הזה לא פעם הוא מנוע בהתקדמותם. כמה גדולה התחושה שהשפעת והפכת משמעותי בדרכו של תלמיד\ה".
הוא הוסיף והתייחס לבני התנועה שנפלו במלחמה, "עתה שרבים כל כך מבוגרינו נפלו, רבים כל כך מתוכנו הולכים עם חור ענק בלב שאין לו תרופה אמיתית. בחלק לא קטן מאותם קשרים שהתהוו בימי התיכון הליווי נמשך בשירות הצבאי ואחריו ונגדע בחרב המלחמה".
"'המורה השכול' הוא אינו ההורה הביולוגי הוא האיש שאימץ לליבו וחסרה לו כעת חתיכה מהלב ועצבות מלטפת אותו לאורך הדרך", כתב גלט למורים והוסיף: "אני בטוח שתדעו באמצעות המילים והעשייה להנציח אותם, לספר עליהם, להפוך אותם למשמעותיים גם לאחר נפילתם".
באגרת הודה למורים על הנתינה לאורך השנה האחרונה, על ההתמודדות עם חוסר גדול במורים שיצאו לשירות מילואים. הוא התייחס למורים שאיבדו בני משפחה ובחרו לחזור וללמד מתוך תחושת שליחות.
את האיגרת סיכם: "בזכותכם ננער את העפר, נקום, נמשיך לפתח את הבית ולפאר את עם ישראל, במעשיכם נקרב את הגאולה!"
