1. לצערי, גם אני חוטא לפעמים בשקר הקהל כשאני פונה לקבוצת אנשים עלומה בלשון חברית, שקרית משהו. משתמש במילים מחניפות-ידידותיות כדי להשיג את המטרה: לרכוש את לב האנשים.
כך אני מעניק להם תחושה שכולנו שווים בזמן שהמטרה משורטטת על הקיר: חשוב לי שתזכרו שאני נחמד כדי להסיר מחסומים בדרך אל המטרה. אין ספק כי יש טעם לפגם בהתנחמדות הזאת הנמצאת הרבה מעבר לקו של 'קריאת שלום מנומסת'. אבל היום, מה לעשות, אם אתה לא נחמד באופן מוגזם - נדמה שזה 'לא יעבוד' וישמע קר.
2. בהתנחמדות הפומבית לקהל, לא מדובר ב'שקר' במובן המקובל, אך בהתבוננות קלה אפשר להריח את אי האמת מקילומטרים. ים טקסטים ופרצופים מציפים אותנו כ'קהל' ומדברים אלינו בשפה קהלית-אישית מהודקת, כאילו למדנו יחד בכיתה ד'. השפה הזאת, המשפריצה אהבה לכל עבר הופכת לאבסורדית כמשמדובר בגופים מסחריים לחלוטין שברור לכל זב חוטם שמה שמעניין אותם הוא הכסף שלנו וממש לא הלב שלנו או איך אנחנו מרגישים.
הקלילות המעושה הזאת צורמת ואיש אינו עוסק בה. כי במובן מסוים, רבים מאיתנו הפכו לחלק ממנה. אולי לא במזיד, אך נסו פעם להקשיב לעצמכם כשאתם רוצים משהו ממישהו. אם יש לכם 'קהל' - התרגיל יהיה פשוט יותר. האם זה באמת 'אנחנו' מעבר למילות החברתיות-מוגזמות שאנחנו מפיקים כלאחר יד? ואם לא, כיצד אנחנו מרשים לעצמנו להשתמש בשפת שקר כלשהי רק כדי להשיג משהו?
3. אנחנו לא ממש אשמים. התרגלנו והושפענו בלי משים מ'הגדולים מאיתנו' שהפכו את הנחמדות המוגזמת לשביל המוביל לשכחת המטרה האמיתית שלהם: 'לב הקהל' ומה שנגזר מזה. לכן, אני מנסה להימנע ככל האפשר מנחמדות יתר, גם אם נדמה לי שאני מפסיד מזה את 'לב הקהל' המדומיין שהיה יכול להיות לי אם רק הייתי כותב את המילים הרכות שיחברו אותו אליי.
באופן מסוים, מדובר בתרגיל בביטחון. צפונה משם נמצא הרצון לזכות להשיג אמת ללא מיצרים. בעולם אפוף דימויים, רצונות ורגשות של אחרים - גם ככה קשה להגיע לאמת הפנימית שלך. אם אעטוף את עצמי בצלופנים מוגזמים - קשה להאמין שאמצא אפילו את הקצה שלה.
4. זה לא אומר שאין מקום להרעפת נחמדות גדולה. כשאתה רוצה לסייע למישהו ואתה פותח את לבך כדי להרעיף עליו חינם אהבת אנוש תוך כדי פקיחת עיין טובה באופן אותנטי - סביר להניח שיצאו מפיך מילים חמות מאוד. כשאתה מבקש לעודד מישהו - אתה ממלמל מולו כדי לעזור לו וגם אז לא תרגיש נכון להשתמש בנחמדות שאינה ממין העניין.
מאידך, כשאתה רוצה משהו ממישהו הקשור לממון או טובת הנאה - זאת טעות גדולה עבור הפנימיות שלך לפתוח לו את הלב בכוח כדי להשיג את מבוקשך. בעומק העניין, נחמדות מזוייפת יוצרת לחץ מתון ומסירה מחסומים. ככה משיגים בקלות את הלב של הזולת, ההמון, או איך שתקראו לו. האם זה נכון? קשה להאמין שהייתם הופכים להיות מי שאינכם רק כדי להשיג משהו. זאת לא דרך ישרה.
5. בעומק ליבנו, כולנו רוצים להשיג ביושר את מה שמגיע לנו ולא בעזרת מניפולציות, גם אם הן 'מקובלות חברתית'. אבל הפומביות מכל עבר שמה על כולנו פס רחב ששוטף את תודעתנו ומעניק לגיטימציה לשקר המחלחל. זה קורה כשגופים מסחריים ולפעמים פרסונות פרטיות רוצות מאיתנו משהו ובלי להסס הם עושות את כל המניפולציות העלק אישיות הדרושות כדי 'לחבר את הלב שלנו אליהם'.
חברות יביאו אפילו פרזנטור וישלמו לו הון כדי 'להעביר את 'מסר הנחמדות האישי' שיוריד מלב הקהל את מחסומי הרכישה המתבקשים. זאת ציניות עצומה וזלזול בקהל, בלשון המעטה, בדרך אל הלב והכיס שלנו. זה שהתרגלנו להתחבק עם שפת הנחמדות הזאת שהפכה לזרא, לא מכשירה את השקר היפה וגורמת לו להיות אמת.
במקום מסוים, תודעתם של רבים מאיתנו מושפעת מהשפה הזאת וככה הם נגשים למילה הכתובה כשהם מבקשים לפנות ל'קהל'. גם אם נדמה שהמטרות הושגו, בדרך הזאת, בלי משים, אנחנו מתרחקים עוד צעד אחד מתודעת האמת והיושר. במקרה הזה, למזלנו, השימוש בשפה הזאת כפרטיים, כקהל וכפונים לרבים - תלוי בנו.
פשוט תהיו מי שאתם. "להיות נורא נחמדים" כדי להקל את המסע אל לב הקהל - קטן או גדול - זה קיצור דרך שגם אם נדמה שהוא עובד - הוא לא נכון. זה פשוט לא אתם. אסור לכם לוותר על עצמכם, גם אם זה נראה מפתה.
הכותב הוא יוצר סרטונים קצרים ועורך תוכן. לאחרונה יצא סרטו העצמאי "מדריך למתבונן האמיץ" והספר הקצר "ברגוע"