משפחתו של דוד קוסטינר, שנפצע באורח קשה בעזה לפני תשעה חודשים, מדווחת הערב (ראשון) על שיפור משמעותי במצבו.
בהודעה שפרסמה המשפחה נכתב: "לכל חברינו, אוהבנו, לכל מי שדאג ולא הפסיק להתפלל, לכל מי שדאג ולא הפסיק להאמין...לאחר כ-9 חודשים מאז הפציעה הקשה של דוד, חודשים בהם היה מונשם, בלי יכולת לדבר, לאכול ולזוז, אנחנו מודים לה' ושמחים לבשר על הנס הגדול - דוד חזר לנשום בכוחות עצמו, נגמל לחלוטין ממכונת ההנשמה ביום ובלילה, חזר לדבר, לאכול ולשתות. כל הטוב הזה התחולל במרכז הרפואי 'Golden-Care' בנס ציונה".
"בהובלת פרופ' דויד לינטון היקר והאהוב ובעזרת כל הצוות הרפואי, הפרא-רפואי האחים והאחיות שטיפלו בו במסירות רבה בשלושת חודשי האשפוז שלנו כאן. ברוך השם, עברנו את השלב הראשון ויש עוד דרך ארוכה לפנינו להחלמת הגוף כולו. אנחנו ממשיכים מכאן הלאה להמשך טיפול ושיקום בבית לוינשטיין לשיקום הגוף כולו. מודים מאוד לכל מי שהתפלל עליו יחד עם שאר חולי ישראל במשך כל תשעת החודשים מאז שהוא נפצע ומבקשים להמשיך להתפלל שבעזרת השם יתרפא וישוב לאיתנו", הוסיפה המשפחה.
דוד הוא בנם של ראש ישיבת מצפה רמון הרב צבי קוסטינר ורעייתו זיווה שהתראיינה באחרונה בערוץ 7 וסיפרה על הפציעה.
"דוד הבן שלנו נפצע לפני שמונה חודשים ובהתחלה לא קלטנו את חומרת הפגיעה, כי כל האיברים שלמים, הכל שלם. נכנס איזה רסיס בצוואר שהוא שיתק לו את כל הגוף. הוא שם קסדה, הוא היה עם אפוד מגן, ממש ילד טוב, הולך לפי הנהלים ולפי הכללים, והרסיס הקטן הזה נכנס לו לצוואר, ריסק לו את שתי החוליות הראשונות של עמוד השדרה".
"אין לנו מושג ברפואה ואנחנו מגיעים ואז אנחנו קולטים שהגוף משותק, הוא לא נושם, לא מדבר, כמובן לא אוכל שום דבר, מסתכל, לא מבין מה קרה לו".
"זו הייתה פציעה אנושה, כולם היו בטוחים, החבר'ה שלו בצוות שהוא נהרג. התחילו ממש לבכות עד שאחר כך התברר שברוך השם הצליחו להציל לו את החיים".
בהמשך אומרת כי היא "צריכה להגיד ממש תודה רבה לחברים מהצוות שעצרו לו את הדם והעבירו אותו למסוק, וגם במסוק בא הרופא ופרמדיק ועצרו לו את הדם, אין לי מושג מי הם, אנחנו עוד נגלה ביום מן הימים מי הם ונדע להודות להם".