האלוף במיל' גרשון הכהן, מפקד הגיס המטכ"לי בעבר, מתארח באולפן ערוץ 7 לשיחה על חשיבותו של ציר פילדלפי והוויכוח הציבורי הנרחב סביבו וסביב עסקת החטופים.
כבר בפתח הדברים מבהיר האלוף במיל' הכהן כי את סוגיית פילדלפי אין לראות כסוגיה של שחור ולבן, ימין ושמאל, אלא באופן מורכב הרבה יותר. "השאלות האסטרטגיות הגדולות הן כאלה שנמצאות במתח לא פתור והכרה במתח הלא פתור היא נקודת המוצא המצריכה מנהיגות", הוא אומר ומבהיר כי בשאלות פשוטות יותר די במומחים, מה שאין כן בשאלות מהותיות ואקוטיות שכאלה.
באשר לאיום הניבט מפילדלפי אומר הכהן כי מדובר בסוגיה שיכולה לזרז את האיום הקיומי על ישראל, גם אם היא עצמה אינה מהווה איום שכזה בפני עצמה. "כל מה שהוחדר לחמאס לאורך השנים מאז שהוא לקח את השלטון עובר דרך הים או דרך נמל אשדוד ומגיע אליהם באמצעותינו, בין אם כהברחה של אמל"ח בתוך שטיחים וכיוצא באלה ובין אם ככלים אזרחיים שהופכים מיד לכלי נשק צבאיים כמו רחפן חקלאי שמקבל פונקציה צבאית. האפשרות הנוספת של העברת המאסה הגדולה של הרקטות התקניות, רקטות לטווח רחוק יותר, מכונות ייצור, RPG ועוד, כל אלה עברו דרך פילדלפי".
בהתייחס לדבריו של נדב ארגמן ולפיהם ההברחות בוצעו במעבר רפיח ולא בפילדלפי, מזכיר הכהן כי מעבר רפיח נמצא מעל ציר פילדלפי. "מדובר ב-14 קילומטרים מהים ועד מעבר כרם שלום והלאה אל הגבול הבינלאומי עם מצרים וכל מה שקורה במרחב הזה בין אם דרך משאית תפוחי אדמה במעבר הרשמי של רפיח או מעל הקרקע או מתחת לקרקע, ומדובר בהיקף מנהרות דרמטי, יש פה אירוע מורכב. כשראש הממשלה אומר שצריך למצוא דרך להחזיק במקום הזה כי אחרת הכול יחזור לקדמותו וייכנסו אמצעי לחימה חדשים ממה שמיוצר באיראן וברוסיה, אלה דברים שישימו את הלחימה בליגה אחרת וכדאי מאוד שתהיה לנו יכולת לחסימה ככל הניתן, זו אמירה ביטחונית".
המחלוקת, אומר הכהן, מתחילה בהסכמה שאכן מדובר בבעיה ביטחונית שאינה תירוץ פוליטי וצד אחד טוען שמדובר בבעיה חמורה עד כדי כך שלא ניתן לקבל בה גמישות, והצד האחר טוען שאכן יש בעיה ביטחונית אבל סוגיית החטופים, על כל השלכותיה ומה שהיא מסמלת, שווה את הסיכון שאתו נתמודד בדרך כלשהי בעתיד. "כאן מתחיל דיון ענייני", אומר הכהן המזכיר כי רמה כזו של מורכבות קיימת גם בשאלת היום שאחרי וההתמודדות הביטחונית ביום שאחרי יציאת צה"ל ממרחב הרצועה, האם סנסורים ואמצעים אלקטרוניים יסייעו, האם יימצא גוף שלטוני אחר בדמותם של המצרים או הרש"פ, "כל השאלות האלה ממקדות אותנו בשאלת הדיון על היכולת להסתמך על תחליפים אבל מי שמציע תחליפים מכיר בכך שיש בעיה ביטחונית, שאם לא כן לא היה צריך תחליפים".
בנקודה זו מרחיב הכהן אודות 'תכנית הגנרלים' אותה הוא מקדם יחד עם האלוף במיל' גיורא איילנד. בהתייחס לשאלת הניצחון המוחלט אומר הכהן כי לא נכון להגחיך אמירה של ראש ממשלה, כמו של כל אדם, כאשר רוצים להתייחס ברצינות לסוגיה שכזו. הכהן מזכיר את הניצחון על גרמניה במלחמת העולם השנייה, את תכנית מרשל שהגיעה לאחריו ואת העובדה שעד היום ישנם חיילים אמריקאיים ובריטים במחנות צבא אמריקאיים על אדמת גרמניה ומדובר בדוויזיות שלמות. כך גם ביפן. המשמעות היא שמימוש הניצחון בא לידי ביטוי בנוכחות מתמשכת לאורך שנים ולא בזבנג וגמרנו. כך ניתן לעצב את התהליכים שיבואו לאחר הניצחון. אותם תהליכים הם אלה שקובעים בפועל את משמעות ומהות הניצחון.
באשר לעסקת החטפים אומר הכהן כי בעיניו מדובר באירוע משמעותי וחשוב שבא לידי ביטוי גם במטרות המלחמה. "זה גם ההבדל בינינו לבין רוסיה של פוטין. האוקראינים במתקפת פתע נכנסו לאדמת רוסיה בקורסק. אולי הם ציפו שהמהלך הזה יחייב את הרוסים להוציא כוחות ממקומות אחרים ולהעביר אותם לקורסק וזה יקל עליהם את הלחץ מהמקומות הללו, אבל פוטין אומר שלא אכפת לו והוא ממשיך במאמץ העיקרי לכיוון קייב. אנחנו לעומת זאת, רואים בנושא החטופים כזה המחייב את אחריות המדינה ואין אדם אחד שאומר שנשים את זה בצד כי יש כאן מלחמה. אבל כאשר מובילים את זה למקום של תביעה מראש הממשלה לעשות זאת כאן ועכשיו כאילו הדבר נתון בידיו, זה יותר מצעד אחד רחוק מדי", הוא אומר ומוסיף: "אני לא רוצה לשפוט אותם ואסור לשפוט אותם, אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו".
דוגמא להבדל בין הצבא הישראלי לצבא הרוסי מציין האלוף הכהן כשהוא מספר על סרטון בו ניתן לראות כיצד חייל רוסי שנפצע מרחפן אוקראיני נופל וחברו שמאחוריו מתקדם, יורה בראשו וממשיך הלאה, על מנת שהעיסוק בפציעה ובפצוע לא יעכב את כל הכוח מהתקדמות. "אנחנו חלילה לא נמצאים במקום כזה". עם זאת, הוא מדגיש, ישראל נמצאת במלחמה קיומית שיש ללמוד אותה כמו את האירוע כולו.
לימוד שכזה, אומר הכהן, הוא כדוגמת החוברת שניסח הוא עצמו על חשיבות אחיזתנו ביהודה ושומרון על רקע ניתוח שיטות הלחימה של חמאס וחיזבאללה וההבנה של השלכות סוג כזה של מלחמה אם הוא יתממש ביהודה ושומרון. במציאות כזו "עליונות צה"ל לא תעמוד לנו להגן על ישראל". מדובר בהחלט באיום קיומי, קובע הכהן, לא מדובר במלחמת הבריטים בפוקלנד שגם אם הייתה הממלכה מפסידה לא היה בכך איום קיומי ועם זאת בריטניה שיגרה לשם את כוחותיה למען כבודה של הממלכה. כאן מדובר במלחמה מול מי ששם לו למטרה את השמדתה של ישראל באופן מוחלט וברור.
הכהן מציין גם את הצורך ללמוד את משמעות מלחמת החיזבאללה בישראל בתקופת רצועת הביטחון. בעוד ישראל והמערב חשבו שמדובר בהתקוממות ובכך הוענק לו מיתוג של לוחם חירום לשחרור המולדת הלבנונית, אך האמת היא שהוא השתמש בצידוקים אלה של שחרור אדמת לבנון כדי להגיע לירושלים אליה הוא חותר. לכן כאשר הוא מקבל את דרום לבנון הוא מוצא עילה חדשה, חוות שבעא. העולם בחלקו מקבל את הטענה והמינוח 'חווה' מעניק לאירוע כולו דיון על חלקת קרקע עם פרה בית ארובה וילדה עם צמה... למה לא לוותר. ובעוד העולם רואה בכך אירוע קטן ושולי עבור נסראללה מדובר במשהו אחר לחלוטין והוא אומר לאנשיו כי "כאן אנחנו נלחמים על שערי ירושלים".
"הוא משיחי וג'יהאדי כמו סינוואר והאיראנים, ולכן הוא מבין שהלחימה שלו בחוות שבעא זו ה"איתערותא דלתתא" במונחי הזוהר. זו ההתעוררות מלמטה כדי שהקב"ה ישלים את הפעולה מלמעלה. הוא עושה את ההקרבה שלו ואומר שהוא נלחם בשביל הפלשתינים בעזה, מה שעובד טוב מול הממשל האמריקאי. בנאום האחרון שלו הוא כיוון לאוזניה של קמלה האריס כשצייר את עצמו כלוחם זכויות אדם".
המשמעות, אומר הכהן, היא שהתכלית היא שיור מאבק מתמיד עם ישראל עד שיגיע לירושלים. ברמה המעשית יש להבין שהסכם מדיני לא ימזער את השאיפה של חיזבאללה להמשיך ולהילחם. הסכם לא יהפוך אותם למפלגה שמניחה את נשקה ותתמקד במאבק פרלמנטרי כי למלחמה שלהם יש משמעות של שליחות דתית. "מה שיקרה לתושבי הצפון הוא שהם יגידו שגם אם הרחקתם את חיזבאללה מעבר לליטאני עדיין היכולות שלו לא נפגעו והוא יוכל להגיע בתוך עשרים דקות".
"זה אומר שבכל דרך, גם אם תגיע הפסקת אש בצפון יוכלו להגיד לתושבים שהם יכולים לשוב, זה לא מונע את המלחמה הבאה שתהיה בעוד שנה שנתיים או שלוש. בינתיים הם ילמדו את המלחמה הזו, יסמנו את תחומי העליונות שבהם הם ספגו אבדות מצידנו, ירכשו את כל אמצעי הלחימה המתאימים והם כבר רוכשים אותם, בקרוב יגיעו אליהם מאה אלף כטב"מים מאיראן ורוסיה, מדובר בהיקף בלתי רגיל של נשק זול שפועל בנחילים והם יכולים לשגר אלף בלילה כפי שעובדים הרוסים וגם אם נפגע בשמונים אחוז מאתיים עושים נזק נוראי. יש כאן פילוסופיית מלחמה שככל שהיא תתעצם המלחמה תהיה קשה יותר".
על רקע כל זאת, אומר האלוף הכהן, צה"ל מבין את הצורך להתכונן למלחמה בלבנון והא אכן עושה זאת. הכהן מציין כי את האופן בו עושה הצבא את הדברים יש לשמור בחדרים סגורים, מה שככל הנראה לא קורה כפי שהוא לומד שהוא שומע משיחות עם כתבי חוץ שככל הנראה קיבלו מאלופים במיל' אחרים מידע מפורט ומדויק. "זה מזעזע בעיניי", הוא אומר.
על העם בישראל להפנים שגם אם תהיה הפסקת אש, המלחמה לא תסתיים. בעיני האיראנים שעון החול מתקדם לשנת 2040 שבה, לפי החזון האיראני, מדינת ישראל אינה מתקיימת עוד. "זה לא רעיון שהם זונחים אותו ואנחנו עומדים בפני איום אזורי", אומר הכהן הרואה ברצח שלושת המאבטחים בגשר אלנבי צעד איראני נוסף שתכליתו לטלטל את יציבותה של ממלכת ירדן בשאיפה לביטולה של הממלכה והקמת מדינת חסות איראנית נוספת, כך שיוכלו להציף את יהודה ושומרון בנשק.
מפקד משמרות המהפכה האיראני, אומר הכהן, הבהיר כבר ב-2022 שטילים אמנם קיימים בידי האיראנים, אבל טילים אינם כובשים קרקע. קרקע תיכבש כאשר יהיו מי שיצעדו ברגל והפלשתינים חיזבאללה והמיליציות מוכנים לאתגר הצעידה לתוך ישראל כדי להשמיד אותה. "אנחנו מאמינים שזה לא יקרה, אבל כדי שזה לא יקרה צריך לפעול כדי שזה לא יקרה".
הכהן חותם את דבריו באמונתו המלאה בדברי הנביאים ובנבואות הנחמה. גם בן גוריון האמין בזה, הוא אומר, "שיבת ציון הא אמונה גדולה בחזון הנביאים".