ח"כ לשעבר עינת וילף, מחברת שותפה של הספר "מלחמת זכות השיבה", טוענת בראיון לערוץ 7 כי ההתנהלות הישראלית בניהול המשא ומתן לשחרור החטופים יוצאת מנקודת הנחה שגויה לגמרי.
"המצב העלה בי סוג של זיכרונות על כל התקופה של אוסלו, שגם אז נקרענו וארצות הברית לחצה על ישראל שהציעה הצעות מרחיקות לכת. בכל הזמן הזה הפלסטינים לא היו שם. כשהתחלתי לעקוב אחרי המשא ומתן, ולדעתי זו שערורייה שאנחנו מקבלים את זה שחמאס הוא צד למגעים הללו, הקשבתי קשב רב לראיונות של אנשי חמאס, למידע שעובר בגלוי, ואני לא שומעת שיש עסקה", אומרת וילף.
היא מסבירה "אנחנו נמצאים אחרי כישלון מדיני, פוליטי, צבאי כי אחרי 11 חודשים חמאס דורש בדיוק את מה שהוא ביקש ב-8 באוקטובר. נסיגה מלאה של צה"ל, חמאס נשאר לשלוט בעזה, שליטה על הגבול עם מצרים והמיליארדים חוזרים לזרום. כלומר, ב-11 חודשים, אחרי כישלון מוחלט של ניהול המערכה, האויב בעצם מרגיש מספיק חזק לדרוש בדיוק את מה שהוא דרש ביום הטבח".
וילף מעריכה שכל הדיבורים סביב עסקה הם חסרי תוכן. "אני מדברת על עסקה שמחזירה את כל החטופים - ככל שיש כזו - לא בטוח שהיא קיימת. כל הדיבור על שלבים, זו רמאות עצמית. זה לא באמת קיים. אולי אנשים מרמים את עצמם כי הרי לחמאס יש אינטרס אדיר למרוח זמן. הם מנצלים את זה שאנחנו הסכמנו לראות בהם גוף קביל למשא ומתן כדי למרוח זמן ולהבטיח את ההישרדות שלהם. כנראה שזה משרת יותר מדי אינטרסים, אבל עסקה לא יצאה מזה והיא גם לא קיימת".
"היום, במיוחד שהתבררו לנו התנאים שבהם הוחזקו השישה שהוצאו להורג, עלינו לעשות את מה שהיינו צריכים לעשות בהתחלה. להודיע שאנחנו לא מנהלים משא ומתן, סוגרים את הגבולות שלנו, שום דבר לא ייכנס ויצא עד שהחטופים יצאו. עד שהחטופים לא יוצאים אין לנו שום מחוייבות לעזתים, לא ניתן אספקה לאויב שלנו בזמן מלחמה. במקביל צריך לדחוק את האוכלוסייה דרומה. הרי חמאס רוצה שהם יחזרו לצפון, אז אנחנו צריכים לפעול הפוך", אומרת וילף.
לדעתה נדרש חזון משמעותי שממנו תיגזר מטרה משמעותית. "אבל צריך חזון גדול, מטרה גדולה. אין שום תחושה של חזון, של מטרה, של איזה גדלות רוח. זה נורא בעיניי. הטעות הכי גדולה הייתה שהגדרת המטרות של המלחמה בהתחלה הייתה לשבור את החמאס. זה כאילו ארצות הברית בדצמבר 41' הייתה מודיעה שיוצאת למלחמה בקמיקזים. היינו צריכים להודיע: 'טעינו, חשבנו שאפשר להסתדר עם האנשים האלה, שהם יבואו לעבוד פה ושנעביר להם מזוודות כסף. כעת אנחנו מודיעים שהמלחמה הזאת מסתיימת רק ביום שהערבים מסיימים את מלחמתם בת מאה השנים בציונות. עד אז מלחמה שוררת בינינו ובינם".
"צריך לדחוק את האוכלוסייה דרומה, לטהר את השטח, ולהבהיר: ביום שתחזירו את כל החטופים, שתסיימו את המלחמה בציונות, שיהיה לכם רצון לחיות לצד המדינה היהודית ולא מן הנהר ועד הים, תגלו שאנחנו אף פעם לא היינו הבעיה. תמיד היינו מוכנים לחיות בשלווה ובשלום. אתם אלה שתמיד רציתם שלא נהיה כן", היא מדגישה.
חלק מהבעיה אליה נקלעה ישראל, לדעת וילף, מצויה בממשלה. "אני עוד לא נתקלתי בהיסטוריה של מדינת ישראל, בממשלה שיש בה כזה פער בין דיבורי הרהב לבין המעשים, שאו שהם כלום או שמדובר בהפוך מהדיבורים. כל הזמן אומרים שהאמריקנים דורשים. אם כל מה שאתם יודעים זה להיכנע לאמריקנים אז אל תהיו ממשלה של מדינה ריבונית".