בעידן הדיגיטלי של היום, יכולות הסייבר הן מרכיב מרכזי בביטחון הלאומי והבינלאומי.
מדינות משקיעות רבות בפיתוח טכנולוגיות תקיפה והגנה כדי להגן על תשתיות קריטיות ולסכל מתקפות זדוניות. המתקפה שאירעה היום בלבנון, שגרמה לפיצוץ מכשירי קשר המיוחסים לחיזבאללה, היא דוגמה לשימוש מתקדם בטכנולוגיות OT ו-IT.
ככל הנראה, הפיצוץ נגרם מחימום יתר של רכיב במכשיר, היכול להתרחש כשיש גישה מרחוק ויכולת לשלוט בפעולת המכשיר.
התזמון המדויק והתחכום מעידים על יכולות גבוהות, לצד זאת יש לשים לב שיש גם מחיר של פעולה מסוג זה. למעשה הפעלת יכולת כזו גורמת לוויתור על יכולת קבלת מידע מודיעין כגון איכון המשתמשים וכד'.
אין בכך חדש, במלחמות של השנים האחרונות רואים שימוש משמעותי בזירה זו, כגון במלחמת רוסיה אוקראינה, הסובלת מ'זירה שקטה' אך מורכבת וקשה בתחום הסייבר.
לצד מדינות, גם עסקים רבים סובלים משיבושים, אירוע סייבר המשביתים מערכות וחברות, וכן אירועי דלף מידע.
ככל הנראה, חזית זו רק תלך ותתרחב עם שילוב כלי AI שבשימוש פתוח לכולם. מדינות צריכות להיערך במלחמות הסייבר, כמו במלחמה רגילה, לפעול גם 'בחזית' וגם 'בעורף'.
הדס תמם בן אברהם היא ראש מכון המחקר לסיכוני סייבר בקריה האקדמית אונו וחברת נשיאות ויו"ר ועדת קשרי חוץ וממשל וחברה בפורום הסייבר בלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל.