מירב לשם גונן, אימה של רומי שנמצאת בשבי חמאס, מספרת בריאיון לערוץ 7 על ההתמודדות עם הגעגועים ועל השנה האחרונה.
היא מתארת את ההתמודדות היומיומית שלה עם הידיעה שבתה נמצאת בידי החטופים. "העולם היום יומי שלנו מאוד מוצק וברגע שהוא מתרסק, כמו שקרה בשבעה באוקטובר, יש שמנסים לאסוף את הרסיסים של הזכוכיות מהרצפה ולהדביק אותם. זה כמובן בלתי אפשרי, גם אם מנסים זה לוקח המון זמן ועדיין בחיים לא מגיעים לאותו הדבר".
"יש כאלה, כמוני, שמבינים שהם עברו ליקום אחר ועכשיו צריך להמציא את העולם מחדש ולייצר מציאות שונה ואז יש הכרח של להכיר את האנשים שמסביבי, כי אחרת נתקלים כל הזמן בחומות של חוסר יכולות לתקשר ולדבר", היא מוסיפה.
בנוגע למפגשים השונים ברחבי הארץ בשנה האחרונה בקריאה לאחדות אומרת לשם גונן "אני עוברת את המסלול הזה יחד עם בן הזוג שלי ובגלל שיש לנו שעות של נסיעה במדינה, אז גם יש לנו זמן לעבד את הדברים".
"הגעתי לסוף שבוע עם משפחות של חרדים ועם הגברת יפה דרעי", היא מספרת, "פתאום נפתח לי צוהר לעולם אחר, שתמיד הדחקתי. אני חילונית ואני מן הסתם אשאר חילונית. אני לא מסורתית, אבל יש לי את המסורות שלי".
"באותה שבת הבנתי כמה הן יהודיות, גם אם הן לא דתיות וכמה היהדות שלי בלתי מוטלת בספק גם אם אני לא דתיה. יהודי זו מהות שמדברת על אהבה, שמדברת על קדושת החיים ומדברת על קהילתיות. השלושה האלה, זה הכוח, הכוח של היהדות, הכוח של האנשים, הכוח שממנו אנחנו נובעים", הוסיפה.
היא מציינת כי "המסיבה בעצם הייתה הלב שאפשר לכל המדינה להתחבר. כי אם זה היה קורה רק לקיבוצים, איכשהו היה אפשר להפריד את זה ובאותו רגע זה היה בלתי אפשר להפריד כי זה היה בכל הנקודות בארץ".
"מתקרבת עכשיו שנה חדשה, אנחנו נקבל על עצמנו קבלות חדשות, אנחנו בן אדם לחברו קודם כל לראות את הבן אדם עצמו ולא את כל מה שמסביב", סיכמה.