פרופ' קובי מיכאל ממכון משגב לביטחון לאומי והמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) אומר בראיון לערוץ 7 כי חיסולו של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה יצר כאוס בתוך הארגון.
"ההישג הזה שהוא קצה של מאמץ מתמשך של כשבועיים מאז אירוע האיתוריות שעודנו נמשך בתקיפות של תשתיות צבאיות של חיזבאללה, מאגרי תחמושת, טילים ורקטות הוא משמעותי בכמה רבדים ולא בכדי הוגדר כשובר שיוויון. בהתייחס לחיזבאללה כיריב מאוד משמעותי של ישראל, צריך לזכור שנסראללה הוא לא רק מנהיג אלא גם עמוד התווך של הארגון. מנהיגותו, שהקרינה אל מעבר לארגון והשפיעה על קהלים רחבים מאוד, נשענה על ניסיונו, חוכמתו, הכריזמה האישית שלו ובעיקר על קרבתו למשטר האיראני", מציין פרופ' מיכאל.
לדבריו "אחר שהתחילו להיעלם מהזירה אנשים כמו קאסם סולימאני שנסראללה היה מאוד מקורב אליו, עימאד מורנייה, פואד שוכר ועוד מקורבים, הוא נותר לבד עמוד התווך. בחיסולו הארגון נכנס לסוג של שיתוק תפקודי. כל מנגנון הפיקוד והשליטה של הארגון נפגע, חיזבאללה הושפל עד עפר ונותר ללא ראש. מאחר וחיזבאללה הוא אבן הראש בכל חגורת האש וציר ההתנגדות שבנתה איראן במאמץ אדיר, הכל מתחיל להתפורר, כשגם חמאס ברצועת עזה נעלמו גם הם כרכיבים משמעותיים והשליטה הישראלית ביו"ש איננה מאפשרת לטרור להתעצם ביו"ש. איראן בעצם נותרה בסיטואציה שבה היא מתפרקת מכלי הנשק הכי משמעותי שהיה לה".
לשאלה מה צריך להיות יעד של תמרון קרקעי בלבנון, אם ישראל אכן תצא אליו, הוא משיב "המבצע הקרקעי הוא לא מטרה בפני עצמה אלא סוג של אמצעי שנועד לממש את התכלית והתוחלת האסטרטגית שהיא ניקוי רצועת הביטחון שבין הגבול הבינלאומי המוכר בדרום לבנון לבין הליטני בצפון מכל נוכחות צבאית של חיזבאללה שזו בעצם חזרה להחלטה 1701 וכן המשך הפגיעה ביכולות הצבאיות וביכולות התפקוד של ארגון הטרור. המטרה היא לייצר חופש פעולה מבצעית כדי שנוכל, על בסיס אינדיקציות מודיעיניות שיש לנו ובידיעה שחיזבאללה חלש יותר, ניכנס פנימה ו'נכסח את הדשא'".
להערכתו, לא יהיה מנוס מפעולה קרקעית. "אם יהיה ניתן לממש את התכליות האסטרטגיות ללא מבצע קרקעי כמובן שזה עדיף. אבל אני לא בטוח שזה אפשרי, ואני לא בטוח שניתן יהיה לשכנע את תושבי הצפון לחזור לבתיהם מבלי שתהיה להם תחושת ביטחון מאוד ברורה לגבי העובדה שאין נוכחות צבאית של חיזבאללה במרחב הזה".
במבט לזירה הדרומית אומר פרופ' מיכאל כי ישראל תצטרך להפעיל ממשל צבאי זמני בעזה. "אני חושב שהאסימון נפל כבר לפני שבועיים-שלושה, כאשר בשלה החלטה ליטול את האחריות על אספקת הסיוע ההומניטרי מחמאס משום שהדבר מגביר את שליטתו באוכלוסייה האזרחית. דבר נוסף שצריך להיות הוא סוג של ממשל צבאי זמני שנהיה חייבים להקים, בוודאי בצפון הרצועה שנותרה מרכז הכובד העיקרי של חמאס, ובכל פעם שגמרנו את הניקיון שם הם הרימו את הראש מחדש. אין ברירה אלא לקיים שם ממשל צבאי. לאחר שתפונה משם שארית האוכלוסייה האזרחית שנמצאת שם, וכל האזור הזה יוגדר כאזור מלחמה, נפגע בכל מי שמייצג את חמאס שם".