ראש מינהל החינוך של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא, הרב יונה גודמן, משוחח עם ערוץ 7 על הערכים לאורם ניתן לחנך על רקע המלחמה בדרום ובצפון.
בראשית השיחה עמו אנחנו שואלים את הרב גודמן אם ערכי הערבות הדדית, הגאווה לאומית, המסירות למען הכלל וערכים דומים שהתגלו בשנה האחרונה הם למעשה ערכים שיכולים להתאים לכלל המגזרים, מה שאולי מהווה בסיס נוסף לאחדות בעם, בסיס של חינוך ערכי משותף.
הרב גודמן משיב: "אני מסכים שתפקידנו לשאול את עצמנו למה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו והאם זה מתאים גם לאחרים לאור דמויותיהם המופלאות של הנופלים". על כך מדגיש הרב גודמן בטרם הוא ממשיך בתשובתו כי "יש בהחלט מה ללמוד גם מהפצועים, בעיקר כאלה שהם פצועים לצמיתות, גם ממי שחזר בחיים מהקרבות וכך גם מהמפונים, אבל במקרה זה אנחנו מתמקדים בנופלים".
"מדובר באנשים שהציבו את צרכי העם והכלל לפני צורכי הפרט. הם עשו את זה ביומיום, אבל לא הכרנו אותם. הכרנו אותם בגלל שהם נפלו, אבל תפקידנו ללמוד מחייהם ולא דווקא ממותם שהביא לקצה את מה שהם עשו בחייהם".
המלצה נוספת של הרב גודמן לציונות הדתית היא "לראות שהנופלים מגיעים מכל האוכלוסייה", והוא מרחיב: "אפשר להגיד שלנו יש יותר או לכם יש יותר, אבל המציאות היא שהנופלים בהסתערות בקרב הם דתיים וחילוניים, עולים וותיקים, צעירים ומבוגרים, מכל המגזרים. זה גורם לנו להבין שמסירות נפש ואהבת העם והמדינה אינם נחלת חלק אחד של העם, ואולי צריך לתקן את המבט שלנו כלפי ציבורים אחרים". בכך מוצא הרב גודמן מענה לשאלת הקשר הערכי-חינוכי בין כלל המגזרים.
"אני לא יכול לקבוע לאיש החינוך החילוני מה הוא יחנך, אבל יש ערכים רבים שהנופלים החזיקו בחייהם. פעמים רבות כשפוגשים הורה שאיבד בן ומבקשים שיספר על בנו הוא מדבר על החסד וההתנדבות שבחיי היומיום של הבן, והוא צודק למרות שאנחנו מבקשים לשמוע על הקרב ההרואי, אבל הקרב ההרואי היה ביטוי למכלול הדברים".
"אני לוקח על עצמי ללמוד מערכי הקצה של נפילת האדם, ערכים שהביאו לידי ביטוים ערכים של עמל והתמדה שבאו לידי ביטוי קודם כל בחיים, אבל יש בהם גם נכונות למסירות נפש גם במוות למען העם הזה", אומר הרב גודמן ומדגיש שוב כי בלימוד החברתי הפנימי ניתן בהחלט לכלול גם "פחות לשפוט ציבורים אחרים. למרות המחלוקות, בשורה התחתונה כולם אוהבים את הארץ ומוכנים להשקיע בה עד כדי מסירות נפש".
עוד שאלנו אם כמערכת חינוכית קיימת העדפה להתמקדות בערכים כפי שהם באים לידי ביטוי ביומיום של הנופלים ולו מהטעם שלא כל תלמיד וכל אדם הוא מהזן הקופץ על רימון ומסתער קדימה ומשום כך יהיה לו קשה לכרוך את עצמו בדרך בה נקט אותו גיבור הרואי, ולעומת זאת מול ערכים יומיומיים יהיה לו קל יותר למצוא את עצמו.
"אם אני רוצה דמויות עגולות ומלאות, אני רוצה לשמוע על כל חייהם, כולל מעשה שטות או מאכל שהם אהבו, אבל אני גם רוצה לשמוע על התמדה וגילוי אותם ערכים בחיי היומיום. אנחנו לומדים איך לחיות ולא איך למות. אנחנו לא מאחלים חלילה לתלמיד שייפול מתוך גבורה. לכן עיקר מטרת הלמידה מהנופלים הוא לא שנהיה מוכנים ליפול במצב מסוכן, אבל הדמויות הללו גילו בדרכן ערכים שאנחנו יכולים ללמוד איך חיות לאורם עד 120, ואם נידרש, והלוואי ולא נידרש, נדע כיצד לנהוג מול פני סכנה".
עוד שאלנו את הרב גודמן אם על רקע ההישגים הטכנולוגיים המזהירים שבהם לחמה מערכת הביטחון הישראלית מול ארגוני הטרור והגיעה להישגים, יש גם מקום לראות במצוינות ערך שראוי להדגיש אותו כחלק מהעמל למען הכלל גם בציונות הדתית, והאם מערכת החינוך הציונית דתית אינה לוקה בתחום זה.
הרב גודמן משיב בתזכורת כואבת מיום שמחת תורה בו לפני שנה הטכנולוגיה קרסה והרוח האנושית שהובילה לוחמים להתגייס גם מבלי שנקראו, היא זו שלא קרסה. "מסירות הנפש לא מתחילה ונגמרת במציאות הטכנולוגית", אומר הרב ומבהיר כי שאלת היחס הלקוי למצוינות במערכת החינוך הציונית דתית הייתה אולי נכונה ללפני עשור, אך בעשור האחרון חלו שינויים משמעותיים.
"בעשור האחרון בציונות הדתית עסוקים מאוד בהבנה שתרומה למדינה יכולה וצריכה להיעשות גם דרך טכנולוגיה, למי שהתחום מתאים לו. כבר יותר מעשור בוגרינו, מכל סוגי בתי הספר הדתיים ולא רק מרשת בני עקיבא, נמצאים בעמדות מפתח במקומות האלה וזאת כתוצאה מהחינוך שקיבלו". לזאת מוסיף הרב גודמן דגש מיוחד ואומר כי הוכח ש"ככל שמוסיפים ערכים מגלים שבזכות הערכים המצוינות עולה. זאת בניגוד לדימוי שבו ערכים באים על חשבון הלימודים הרגילים, כלומר שהמצוינות יורדת בגלל עיסוק בערכים. המציאות מגלה הפוך. במקומות שבהם משקיעים בחינוך, בערכים גדולים ובתורה גדולה ממילא חלק גדול מהתלמידים מרגישים צורך לגלות את כוחותיהם בתחומי הטכנולוגיה הרפואה וכו'".
עם זאת יש מי שחש שאינו מתאים למסגרת הלימודית ובוחר לצאת לרעיית צאן בגבעות, מתגייס לסיירת קרבית כלשהי ולאחר הצבא משלים את לימודיו ומגיע להישגים ומצוינות גם בתחומים אלה, אך הבוחרים במסלול שכזה הם המיעוט. "הרוב משקיעים גם בהיבט הלימודי ומגיעים לתוצאות ולהישגים".