האחים ישי ונועם סלוטקי ז"ל שנפלו בקרבות שמחת תורה יקבלו מנשיא המדינה את האות לגבורה אזרחית ובראיון לערוץ 7 מספר אביהם, הרב שמואל סלוטקי, מנהל הארגון העולמי של בתי הכנסת האורתודוקסיים, על הנחמה שמספקת הידיעה.

הרב סלוטקי מספר על תחושת הערכה של המשפחה ושלו כלפי הוועדה שקיבלה את ההחלטה, תחושה שמעורבת בצער על שהאות לא ישיב את הבנים ולא יבטל את החלל שנפער עם נפילתם, "אבל זה נותן תחושה של הכרה במעשה שהם עשו, הכרה שהייתה כבר קודם".

"חיילים רבים השאירו צוואות במכתבים כתובים או בהקלטות ששלחו להורים, לאישה והילדים, ולעומת זאת הילדים שלנו יצאו כל כך מוקדם בבוקר, כך שהן לא הספיקו לכתוב או לצלם ולהקליט, אבל המעשה שלהם הוא הצוואה והמורשת. זה רף מאוד גבוה של ערבות הדדית, גבורה, אחריות לעם ישראל ואות ההוקרה מביא את זה לידי ביטוי וגורם להפנמה ציבורית למחויבות של כולנו להמשיך את המורשת הזו".

את יום השבעה באוקטובר שצוין השבוע במלאת שנה לטבח רואה הרב סלוטקי כיום משמעותי מאוד בהוויה הציבורית הישראלית, יום מורכב שבו כאב וחיסרון מעורבים בתחושה של גאווה וכבוד על גבורת רבים מהנופלים. על שני הטקסים שהתקיימו באותו יום, ובשניהם הוא היה נוכח, אומר הרב סלוטקי כי מלכתחילה היה מעדיף שיתקיים טקס אחד בלבד, אך מאחר והיו שניים הוא העדיף לבטא את הרצון להיות חלק מהציבוריות הישראלית בכללותה ולהיות נוכח בשניהם.

על קורות היום בו נפלו בניו מספר הרב סלוטקי כי במוצאי שמחת תורה ידעה המשפחה שהבנים יצאו מבאר שבע מבלי שנקראו להצלת ישובי העוטף, השתאו לנוכח גבורת הבנים אך לא ידעו כיצד האירוע הסתיים, ומאז נאספו פרטים כולל צילומי אבטחה החושפים פרטים על גבורתם ומראים את ההסתערות שלהם על המחבלים כשכדורים שורקים ונתזי פגיעות סביבם והם מסתערים עם אקדחים בלבד על כארבעים מחבלים חמושים היטב. "ככל שהפרטים נודעו לנו יותר התמלאנו יותר בתחושת גאווה לא רק על היציאה שלהם אלא על הנכונות שלהם לצאת לקרב למרות שכנראה הם הבינו שלא יצאו בחיים מהקרב הזה, כי הבינו שהם התריס שמונע מהמחבלים להיכנס לקיבוץ עלומים".

הרב סלוטקי מדגיש כי הוא רואה כיעד פחות לעסוק בחיפוש אשמים ויותר להתמקד ביישום צוואת הנופלים ומורשתם. האח הקטן לבית סלוטקי הוציא סטיקר לזכר אחיו ובו הכיתוב 'גיבור הוא מי שאינו יכול לעמוד מנגד' והרב סלוטקי מציין כי עם הזמן הבין את גודל משמעות המשפט ככזה שמבטא את ההוויה היהודית של החובה לא לעמוד מנגד כשרואים את הזולת במשבר ולא רק בשדה הקרב אלא גם בחיי השגרה, וגם כך אפשר וצריך להיות גיבורים.

בהתייחס להרצאות והשיחות הרבות שהוא מעביר מאז נפלו הבנים והרושם העז שהוא מותיר בקרב שומעיו המספרים שבאו לחזק אותו ונמצאו מתחזקים מדבריו, מעריך הרב סלוטקי שהדברים נובעים מהכרת הטוב גם לאדם ובעיקר לרבש"ע על הטוב שהיה והטוב שעלינו לראות שקיים ומצוי בשפע סביבנו גם כעת, בפן האישי ובפן הלאומי הכולל את ההזדמנות לחזק את הקשר עם העם, הארץ והמדינה, מה שבא לידי ביטוי בתנופת גיור, התחזקות העלייה לארץ וחיפוש שורשים וזהות יהודית גם בארץ פנימה. "צריך לדעת לנצל את זה ולא לחזור למלחמת האחים ולכבד זה את זה וללמוד איך חיים ביחד".

לדבריו במפגשים הרבים שהוא מקיים עם מגזרים שונים הוא שומע רבות את הקול הנכון להכיל ולהתפשר, להכיר דעות שונות על מנת לייצר כאן חברה ישראלית חדשה מאוחדת ומכבדת את חלקיה על אף המחלוקות. "זה מה שאני פוגש בשטח. בתקשורת שומעים הרבה פעמים קולות אחרים וכך גם בפוליטיקה, אבל רוב הציבור רוצה להיות במקום אחר, מקום טוב של ערבות הדדית".

לקראת חג שמחת תורה שותף הארגון של הרב סלוטקי בהוצאת חוברת הדרכה לקראת היום שעלול להוות מוקד נוסף של מחלוקת, כאשר חלקים בעם יתקשו לראות אחרים מציינים את החג. הרב סלוטקי מציין כי דווקא כאב שכול וכרב קהילה הוא הבין את המציאות שעלולה להיווצר והמתח שבאוויר בין קהילות שונות ובתוך קהילות פנימה סביב אירועי החג כאשר יש משפחות רבות שנפגעו במלחמה, יש משפחות חטופים ועוד, ומשום כך הוחלט על ידי שורה ארוכה של ארגונים להציב מתווה שיביע את משמעות המשך המסורת כביטוי לכך שהמחבלים לא יכלו לגדוע את מסורת ישראל והאמונה בצדקת הדרך, ועם זאת לא לאבד את הרגישות לכאבן של המשפחות.

במסגרת זו הוצע להקדיש כל הקפה בחג המתקרב למעגל שונה של נפגעי המלחמה באמירת מי שברך, אמירת פרק תהילים, שיר מיוחד שיוקדש להם ודבר תורה שמישהו מאותו מעגל כתב ולכך תתווסף תפילה להחזרת החטופים, לרפואת הפצועים, לשובם של החיילים בשלום, להחזרת המשפחות המפונות וכיוצא באלה. "אנחנו מקווים שכשיש הצעה כזו עם תמיכה רחבה כל כך זה ייתן רוגע בקהילות והיום הזה יישאר יום של אחדות ושמחה עם רגישות למעגלים שסביבנו".