איפה אתם תושבי תל אביב? העיר הדמוקרטית, העיר הליברלית, העיר החופשית, ללא הפסקה. איך נתתם לעוול הזה של כפיה דורסנית להיות בעיר שלכם? איך ראיתם את ראש העיר וקיצוניים מתעללים ומפלים דווקא דתיים ימניים ולא קמתם למחות?
איך קיבלתם את ההשוואה המקוממת והמטומטמת "הפרדה היא אפליה" שנאמרה במקור לגבי גזענות ושנאת שחורים, לבין הפרדה בין נשים וגברים שאוהבים מכבדים ומעריצים זה את זה, ונפרדים זה מזה כדי להתפלל על פי המסורת היהודית?
איפה הייתם כשעורכי הדין של ראש יהודי התבזו כעניים בפתח, והיו חייבים להראות תמונה בבית משפט שה"מחיצה קטנה" ו"רוב הכיכר נקייה ממחיצה". במקום לעמוד בגאווה ולהגיד כך עשו אבותינו וכך נעשה אנחנו, מחיצה ענקית לכל רוחב הכיכר ומי שלא אוהב, שלא יבוא?
איך הירשתם אתם, שכל יומיים יש בעיר שלכם הפגנה עצרת תהלוכה מצעד ולילות לבנים , לקבל את השקר שדווקא תפילה היא "הפרעה לשכנים"? איך נסחפתם לקמפיין ההפחדה של ה"הדתה", כאילו שמי שעובר ברחוב ורואה מחיצה נאלץ לשנות את דעתו בכפייה? לאן נעלמו העקרונות שהטפתם להם שנים "איש באמונתו יחייה" "חייה ותן לחיות", כשהגיעה שעת מבחן?
לא בית המשפט היה צריך להכריע. אתם הייתם צריכים להכריע את השקר, את האפליה הבוטה ואת הרדיפה. הייתם צריכים להתקומם גם אם מעולם לא התפללתם בנפרד או לעולם הייתם צריכים להיות עקרוניים, שיטתיים, ישרים, מגינים, ל-י-ב-ר-ל-י-ם.
הייתם צריכים לשלוח מכתבים לתלות שלטים לשבת מול העירייה עד שתתעשת. אבל בחרתם לשבת בבית ולפהק.
יום כיפור הוא יום של חשבון נפש. עשו תשובה.