[השורות הללו נכתבו לפני כשנה, במוצאי שמחת תורה תשפ"ד. כעת, ערב שמחת תורה תשפ"ה ניתן להביט על הדברים בפרספקטיבה]
התחלנו לקרוא בחג, למי שהספיק, את המילים שהן הבסיס לכל החיים שלנו: "בראשית ברא אלוהים"!
בראשית הכל אנו מפנימים שיש אֶל (אלוהים), שיש כיוון שהמציאות הולכת אֶליו. ואז מגיעות המילים המפחידות: "והארץ הייתה תוהו ובהו וחושך על פני תהום".
ישנם רגעים שנדמה לנו שהכל מתמוטט, ואנו ניצבים תוהים ובוהים מול הכאוס; ואזי מגיעה הנחמה - "ורוח אלוהים מרחפת על פני המים" – תדעו לכם: גם שיש תוהו ובהו אלוהים מרחף מעל, אוחז בידינו מוביל אותנו אל המקום הנכון.
למרות הפיתוי הגדול להכריז על המצב שלנו "תוהו ובהו" – זהו אינו נכון. למרות ההפתעה, למרות חוסר השליטה בגזרות מסוימות – מדינת ישראל מתפקדת ואט אט משיבה מלחמה שערה.
חשוב לזכור כל הזמן: החמאס, החיזבאללה וגם איראן לא יכולים לנצח את עם ישראל; לא רק בגלל האמונה בנצח ישראל אלא אפילו ברמה הפשוטה: מדינת ישראל היא מעצמה אזורית שיכולה למחוץ בקלות את אויביה הברבריים אם רק תרצה; ועכשיו היא רוצה. עכשיו אין לה ברירה.
היכולת לשלוט על ה"תוהו ובוהו" מתחיל בנפש של כל אחד מאיתנו. סדר, שליטה וכיוון אלו מילים נרדפות לאלוהים. החיילים נמצאים גם ככה בעולם של סדר ועשייה, אבל גם כל אחד בעורף יכול לתת לרוח אלוהים לרחף על המים שלו. החל משימוש מופחת בביטויי תוהו ובוהו כדוגמת "טירוף", "הזייה", "שואה"; ויותר במשפטים כדוגמת "אתגר קשה שננצח בו"; פחות בדידות ויותר קהילתיות; פחות בהייה בחדשות והודעות מפחידות ויותר בסדר יום פרודוקטיבי של עשייה, התנדבות ותפילה.
בסוף - תמיד תזכרו - "וירא אלוהים את האור כי טוב". האור והטוב מנצחים תמיד. זה גם מה שיקרה עכשיו. אומץ, אופטימיות, אמונה.
הרע יעבור, הטוב יתגבר. בעזרת ה'.