מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) דו"ח חמור בעניינים כלכליים וכן בעניין נחיצות המשרד לשיתוף פעולה איזורי.
הריכוזיות בשוק המזון
בדו"ח אנגלמן מותח ביקורת על רשות התחרות: "למעט פעילותה בשוק התה בשנת 2023, רשות התחרות לא בחנה באופן שיטתי קטגוריות נוספות בתחום המזון ומוצרי הצריכה שיש בהן ריכוזיות גבוהה מבחינת יכולת הספקים להשפיע על התחרות ועל מחיר המוצרים, ובכללן קטגוריות שבהן שולטים יבואנים ישירים. נמצא כי ב-36 מתוך 38 קטגוריות בענף המזון נותרה ריכוזיות גבוהה (מעל 50% מהשוק); ב-20 קטגוריות מזון חלקן של שלוש החברות השולטות בקטגוריה גבוה מ-85%, והממוצע של חלקן בכל הקטגוריות עומד על כ-84% (כך למשל, בקטגוריה שמנת מתוקה שלוש החברות הגדולות בקטגוריה מחזיקות 99% מהשוק, בקטגוריה קפה נמס הן מחזיקות 93% מהשוק ובקטגוריה דגני בוקר - 87% מהשוק). אף שקיימת ריכוזיות משמעותית של ספקים שלהם יותר מ-50% מהאספקה ב-36 קטגוריות מזון, נכון לשנת 2023 רשות התחרות לא בחנה את הצורך להכריז על קבוצות ריכוז בענף המזון ולהורות לחבריהן על נקיטת צעדים להגברה ניכרת של התחרות בענף המזון".
בנוסף, מותח אנגלמן ביקורת גם על המחוקק ואומר כי "במהלך המלחמה היקף כוח האדם בתעשייה הצטמצם ב-18% ותפוקת המפעלים בישראל הצטמצמה בכ-50% בשלושת החודשים הראשונים למלחמת חרבות ברזל. כמו כן נמצאו עליות מחירי מזון בשיעור בין 2.9% ל- 6% ברשתות המזון באותה התקופה. באותה התקופה לא הייתה חקיקה שאפשרה לרשות להגנת הצרכן להתמודד עם עליות המחירים שהיו לכאורה ללא הצדקה כלכלית".
אנגלמן מותח ביקורת גם על הממשלה ועל ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה: הוועדה הוקמה ביוני 2023 ונכון למועד סיום הביקורת היא התכנסה שבע פעמים: פעמיים ביוני 2023, פעמיים ביולי 2023, פעמיים בספטמבר 2023 ופעם נוספת בפברואר 2024. זאת, אף שיבואנים וספקים מסוימים הכריזו על כמה עליות מחירים של עשרות אחוזים בתקופת פעילותה ועל אף ההשלכות הכלכליות שמציבה מלחמת חרבות ברזל בפני הציבור. עוד נמצא שבישיבת הוועדה נקבע שסיום תהליך החקיקה של רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" יהיה עד ל-7.4.24. החקיקה של הרפורמה הושלמה ביולי 2024.
בהמשך נמתחת ביקורת גם על הקפאת רפורמת החקלאות: הרפורמה נעצרה בטרם הושלמה, ולא נערך דיון לגבי ההשלכות של מהלך זה לאחר שהרפורמה בחקלאות הוקפאה על מגוון המוצרים החקלאיים בשווקים, על הכמות שלהם ועל מחירם. קיום הרפורמה באופן חלקי, פגע בהשגת התועלת הצפויה ממנה באופן שניתן היה להקל את יבוא הפירות והירקות למאכל ולהוריד את יוקר המחיה בה בעת, העדר התמיכה בחקלאים הביאה, לטענת משרד החקלאות לפגיעה בתוצרת החקלאית בענפים מסוימים.
מטבעות דיגיטליים
בנוסף, המבקר מתייחס גם לסוגיית גביית המס בשוק הקריפטו וקובע כי בביקורת עלה כי רשות המיסים לא בחנה את פוטנציאל המס הקיים בשוק הקריפטו בכלים שבידיה, וכי היא מסתמכת על הערכה שאינה מעודכנת. יש בכך כדי להעיד על תשומת הלב המועטה לקידום הנושא. עקב היעדר הערכות או הערכות בחסר נוצרת תמונת מצב שגויה שמקשה להתמודד עם חוסר הדיווח על פעילות בקריפטו, לרבות בנוגע לאיתור הבעיות, להכנת תוכנית עבודה, לקביעת יעדים להגברת הדיווח ולמקסום גביית המס בגין הכנסות מקריפטו.
נחיצות המשרד לשיתוף פעולה איזורי
המבקר אומר כי בשנים שנבדקו מצבת כוח האדם של המשרד עמדה בממוצע על 84% מהתקן (29 משרות מאוישות מתוך תקן של 34.5 משרות בממוצע). יתרה מכך, בביקורת נמצא כי כ-20 תקנים (מתוך 34.5 תקנים בממוצע) יועדו לעובדים במשרות אמון בלשכות השר והמנכ"ל, ואילו איוש התפקידים המקצועיים במשרד היה חסר. עקב כך נוצרה תלות רבה של המשרד בבעל תפקיד אחד: מנהל אגף הכלכלה, אשר מכהן בתפקידו מיולי 2017, שכן הוא, בין העובדים בדרג המקצועי, היחידים שנשארו במשרד לאורך זמן.
אנגלמן ממליץ כי ראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה איזורי יבחנו את נחיצותו של המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי, נוכח האמור בדוח ביקורת זה. אם יימצא כי פעילות המשרד לשתפ"א כמשרד עצמאי אכן נחוצה, נדרש להסדיר את תחומי אחריותו וסמכויותיו ולגבש בהקדם תוכנית אסטרטגית הכוללת משימות ויעדים לפעילותו, ולפעול ליישומה של תוכנית זו.
אסדה של מתקני התפלה
בדו"ח נכתב כי רשות המים הציגה למועצת רשות המים ביוני 2023 את צורכי הייצור במשק ההתפלה לטווח ארוך עד שנת 2050, אולם עד מועד סיום הביקורת מועצת רשות המים טרם אישרה את התוכנית האמורה לפיתוח משק ההתפלה לטווח ארוך עד שנת 2050. אישור תוכנית פיתוח עד שנת 2050, ואף מעבר לכך, חיוני להמשך הפעולות התכנוניות לקידום הקמת מתקני התפלה ולהסרת חסמים סטטוטוריים, ככל שיהיו, מוקדם ככל האפשר.
בנוסף נכתב כי אף שעל פי נוהל פיקוח על ספקי מים, תדירות הביקורת במתקני התפלה שהיקף הייצור שלהם גדול מ-30 מלמ"ק צריכה להיות אחת לשנה לפחות, בפועל, בשנים 2018 - 2023 לא ערך משרד הבריאות באף אחד ממתקני ההתפלה ביקורת לפחות פעם אחת בכל שנה, כנדרש בנוהל. זאת ועוד, בידי מטה משרד הבריאות אין דיווחים של המחוזות על ביצוע הביקורות.
משק החשמל
בפתח הדו"ח בעניין שוק החשמל המבקר כותב כי נדרש לתת מענה לצריכה הצפויה של החשמל, כדי שהיצע החשמל יהיה בהיקף המיטבי ברמה המשקית. בדוחות מבקר מדינה קודמים צוין כי תכנון התשתיות במשק החשמל בישראל מאופיין בראייה קצרת טווח ולשנים מעטות בלבד, ובמשך שנים משק החשמל מתנהל ללא תוכנית אב: לעומת מרבית המדינות המפותחות בהן תכנון משק החשמל נערך לטווח של -10 - 20 שנים, בישראל התכנון הוא קצר יותר ועומד על 8 שנים בלבד, לאחר שהוארך מחמש שנים.
אנגלמן מתריע כי עיכובים אפשריים בהקמת יחידות ייצור ומתקני אגירה, שעל פי מסמכי נגה קיימת סבירות גבוהה שיקרו, עשויים להוביל לפגיעה ברמת האמינות של אספקת החשמל, המתבטאת בגידול משמעותי בשעות שבהן משק החשמל לא יוכל לספק את מלוא הביקוש.
כך, תוצאות הסימולציה שערכה נגה לתרחיש זה משקפות 6.5 שעות אי-אספקה של מלוא הביקושים בשנת 2027 ו-9.9 שעות אי-אספקה בשנת 2028, עד פי 3.4 משעות אי-האספקה שתוכננו בתוכנית הפיתוח, דבר שעשוי להתבטא בנזקים למשק. עיכובים אלה, שעל פי נגה קיימת סבירות גבוהה שיחולו, עלולים להסב למשק נזקים כבדים בהיקף של 776 מיליון ש"ח בשנת 2027 ו- 2.44 מיליארד ש"ח בשנת 2028.
בעוד שמדינות הנהנות היום מהיקפים נרחבים של אגירה כגון ארה"ב (ובייחוד קליפורניה שהחלה באסדרת הנושא כבר בשנת 2008), סין וגרמניה שהחלו בקביעת יעדים ואסדרות מתאימות עוד בעשור הקודם, מדינת ישראל נדרשה לנושא האגירה רק בתחילת העשור הנוכחי. כך, רק בשנת 2022 נגה קבעה במסגרת תוכנית הפיתוח יעדים לשנת 2025 ולשנת 2030, ורשות החשמל, מצידה, החלה באסדרות רק ב-2020. כתוצאה מכך, היקף האגירה בסוללות בישראל עמד בסוף שנת 2022 על מגה-ואטים בודדים בלבד.
תגובת משרד הבריאות: "משרד הבריאות פועל כל העת לשיפור זמינות השירותים הרפואיים ולצמצם את אי השוויון במערכת. המשרד ער לבעיית זמינות הרפואה היועצת ועל כן פועל להגדיל את כוח האדם הרפואי בישראל כטיפול שורש לעניין ולצמצם בדרך זאת את זמני ההמתנה. כך לדוגמא החל משרד הבריאות בתהליך המורכב של תכנון הרופאים וההתמחויות מתוך מטרה לענות על הצרכים המופיעים בין היתר בדוח. במסגרת זו אושרה החלטת ממשלה בעניין במסגרת דיוני התקציב.
"לפני כשנה יזם והקים משרד הבריאות את הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות, על מנת לתת מענה לאתגרים עתידיים הן בשגרה והן בחירום. כך, לראשונה, נעשית חשיבה אסטרטגית שתתאים את מערכת הבריאות לאתגרים הצפויים לה בעשור הקרוב. המלצות הוועדה מצטרפות לצעדים רבים נוספים שמוביל משרד הבריאות לטיפול במחסור בכוח אדם. דוגמאות לכך הן הגדלת מספר הסטודנטים החדשים לרפואה שעלה בשנים האחרונות, מימון מתמחים בקהילה בקופות חולים ועוד.
"במקביל, מפעיל משרד הבריאות תכניות כדי לקדם ולחזק את הרפואה באזורי הפריפריה וכדי לעודד הגעה של רופאות ורופאים מצטיינים. כך לדוגמא המשרד מפעיל את תכנית הכוכבים בה מומחים מצטיינים שעובדים בנגב ובגליל מקבלים מענקים וקידום משמעותית במסגרת תכנית מנהיגות, את תכניות אילנות, אופקים ועוד.
"ישנם מספר שירותים בהם הוגדרו זמני ההמתנה המקסימליים לשירות, והמשרד בוחן מעת לעת שירותים נוספים בהם יש לקבוע זמני המתנה מירביים, כאשר החלטות כאלו מתקבלות בהתחשב בנתונים רבים בהם זמינות כח האדם בתחום, חלופות טיפוליות ועוד. יש לציין כי החל משנת 2022 מדווחות כל קופות החולים למשרד הבריאות את הנתונים עבור 10 התמחויות ברפואה יועצת שמהוות כ- 90% מכלל המפגשים ברפואה יועצת בישראל. זמני ההמתנה מפורסמים בשקיפות באתר המשרד".