שחר, אלמנתו של סמ"ר יהודה דרור יהלום ז"ל שנפל בקרבות בלבנון בחג הסוכות, הספיקה להיות נשואה לבעלה רק זמן קצר והגעגועים אליו לא מרפים ממנה אפילו לשנייה.

"כל ההיכרות שלנו הייתה בתוך המלחמה. יהודה, גם בתחילת הקשר, אמר לי שאם זה ילך למקום טוב וזה רציני הוא ידע לסדר את הדברים. היינו נפגשים המון ובילינו יחד. שעות לפני החתונה הוא פרק את הכתף וקיבל שלושה שבועות של 'גימלים' ואז אחרי זה עוד חודש ושבוע נוספים כך שיצא לנו להיות אחרי החתונה הרבה ביחד", היא מספרת בשיחה באולפן ערוץ 7.

היא ידעה לאורך כל הזמן שיהודה יחזור לשדה הקרב אבל העובדה הזו, בתקופה שלפני נפילתו, דווקא חיזקה אותה. "היה ברור שעוד רגע הוא חוזר ללחימה אבל הוא כל הזמן שידר לי ביטחון ורוגע ושאין מה לפחד. שמעתי בשיחה האחרונה שלנו כמה הוא רוצה לחזור ללחימה. לאורך כל החיים שלו הוא היה לוחם והיה לו מאוד ברור מה האמת ומה הדרך.

בימים האחרונים הייתה לי הרגשה שיקרה משהו, אבל לפני כן, בכל פעם שדיברתי איתו הוא היה רגוע, הרגיע אותי וזה השפיע עלי. ידעתי כמה חשוב לו וכמה עושה לו טוב להיות חלק מהמלחמה והיה ברור לי שזה ישפיע גם על המשפחה המשותפת שלנו בעתיד כי לבנות משפחה בתוך תשתית של תרומה לעם ישראל ישפיע על העתיד ועל הילדים שלנו".

שחר נזכרת ברגע בו קיבלה את הבשורה המרה. "הגיעו קודם להורים שלו ואני הייתי שם. ממש חששתי והרגשתי שזה עומד להגיע. כשדפקו בדלת אמא שלי ביקשה מהם שלא יעירו אותי. שמעתי את זה ומיד הבנתי שיהודה נהרג. זה תהליך כואב, לאט לאט מפנימים, אם זה בהלוויה ובפרידה ממנו ואם זה בבית שלנו.

אני בתחילת הדרך ויש לי עוד מסע שלם וחשוב לי להיות קשובה לעצמי, לדעת מה עושה לי טוב, ומה יהודה היה רוצה. אני ממש מרגישה אותו איתי, כמה שהוא היה דומיננטי בחיים שלי וכמה שהוא כל שנייה ביום חשבתי עליו, גם שהוא לא היה. עכשיו זה עוד יותר דומיננטי כי אין גוף שיגביל אותו והאור שלו מתפרץ ומורגש בכל מקום".

היא שופכת אור על דמותו המיוחדת. "הוא היה קולט סיטואציות וידע איך להגיב נכון. היו לו חושים מעולים בקטע החברתי והוא ידע כיצד לגשת לכל אחד, איך לדבר איתו, איך לפנות אליו. בשבעה ראיתי את החברים שלו, שהגיע מכל הקשת והסגנונות. היו שם נערי גבעות עם גוזמבות, חברים מהצבא ללא כיפה, ולכולם הוא נכנס ללב. הוא לא ויתר על האמת שלו כדי שיאהבו אותו, אבל דווקא האמת והאומץ גרמו שיתחברו אליו".

לצד האובדן, שחר משתדלת להתחזק, דווקא מהמחשבות על יהודה ז"ל. "ברמה האישית זה כל הזמן לחשוב מה יהודה רוצה וגם באמת לתת כאילו לגוף ולנפש להתרפא, לדעת להתפרק מדי פעם. אנחנו מתחילים עכשיו קמפיין לזכרו, שמאוד מדוייק למה שהיה רוצה, במסגרתו אנחנו בעצם מקימים שלושה בתי כנסת לזכרו בחוות ונקודת התיישבות חדשה. הפרויקט הזה הוא הדרך להביא את החזון שלו למעשים".