בבתי העלמין הצבאיים בראש העין ובאשקלון הובאו היום (שני) למנוחות סמ"ר אדם צרפתי וסמ"ר מיכאל טיוקין שנהרג מפגיעת רחפני נפץ בדרום לבנון.
אלפים השתתפו בהלוויתו של טיוקין ומאות מתושבי אשקלון חלקו לו כבוד אחרון ועמדו עם דגלים בצידי הדרך המובילה לבית העלמין.
אימו ספדה לו "מיכאל שלנו. קשה לעמוד כאן היום וקשה עוד יותר להאמין שאנחנו נפרדים ממך. רק בן 21 היית. צעיר עם חיים שלמים לפניך וחלומות שחיכו להתגשם. לפני חמש שנים וחצי עלית לישראל מלא תקווה אומץ ורצון לבנות כאן את חייך. כולנו ידענו כמה חזק היית - לא רק בגוף, גם בנפש. למרות שהיית בן יחיד בחרת להתגייס, היית חדור מטרה, נחוש, בחרת לתת מעצמך ולתרום. מתחת לכל העוצמה הזאת היה לב ענק. אהבת את המשפחה שלך, את החברים ומעל הכל - אהבת את אמאץ איך ממשיכים מכאן?", אמרה בדמעות.
אריאן, בת הזוג של מיכאל, נפרדה "אלוהים לוקח רק את הטובים ביותר. היית יפה תואר מצחיק וחכם עם הלב הכי גדול שיש. כל מי שהכיר אותך הכיר את הצחוק המתגלגל שלך. הכרנו במקרה לפני שנה והחיבור גבר על הכול ומאז בלתי נפרדים. היו לנו תוכניות גדולות לעתיד, מי יחזיק אותי עכשיו שלא אפול? בבקשה אני מתחננת שתשלח לי כוחות כמו שדאגת תמיד גם שלא היית לידי פיזית אפילו כשאתה בלב שדה קרב"
אייל חברו לצוות של מיכאל ספד: "אח שלנו, נפגשנו בתחילת הטירונות אבל כל מה שעברנו מאז מרגיש כמו חיים שלמים בן אדם יוצא דופן. ויקינג עם רגישות ענקית חבר עם נשמה ענקית ותמימות ששובה את הלב איזה גבר היית גבר על במלוא מובן של המילה. זכור לי שעלינו על מטען באימון המתקדם ואתה קור רוח שאין כמוהו בן אדם ממוקד מוכן להמשיך מיד במשימה. גיבור ישראל תנוח על משכבך בשלום".
בהלוויתו של סמ"ר אדם צרפתי ספדה לו אימו מלי. "אני לא יודעת איך מספידים ילד. אבל הילד הזה תמיד איתגר אותי, והנה גם עכשיו. אדם, הילד שלי, החבר הטוב. השמחה והחיוכים היו סימן ההיכר שלך. היית כל כך יפה אפילו כשראיתי אותך עכשיו. החברים שלך בוכים ולא מאמינים. בחרת לא לכתוב מכתב פרידה, חשבת שזה מנחוס.
אני מצטערת שלא הקלטתי את השיחות בטלפון, שתהיה לי ממך עוד מזכרת. אדם, אתה כבר חסר. החיים לא היו אותו דבר, וחבל, כי הם היו ממש טובים. אני לא מאמינה שזהו, זה באמת לא יכול להיות. אתה האהבה שלנו, אתה הגאווה שלנו, והלוואי ואני הייתי שוכבת פה במקומך. אני לא יודעת באיזה מובן, אבל אני באמת שוכבת פה איתך. אני אוהבת אותך, אדם שלי", הוסיפה.
סא"ל אבי, מפקדו של אדם, ספד "צרפתי, אני עומד כאן מולך בשם חבריך ומפקדיך בזמן שהם ממשיכים בלחימה בלבנון, ומתנצל בשמם על שלא יכלו להגיע לחלוק לך את הכבוד המגיע לך. מי שמתנדב ראשון, מי שהולך ראשון בראש הכוח, מי שאחראי על הסוואת הכוח ושרידותו, האדם עם החושים הכי חדים, שמחובר לשורשים, לשטח ולאדמה.
אדם כזה בדיוק היית, נחוש, חותר קדימה, מבצע כל משימה על הצד הטוב ביותר ותמיד עם חיוך על הפנים. חיוך כזה שמדביק את שאר הצוות ואת כולם מסביב בכמעט שנתיים בהם שירתת ביחידה וביתר שאת בחצי השנה האחרונה בפלגה. כלוחם לקחת חלק במשימות מיוחדות בכלל גזרות הלחימה", סיכם.