במלחמת העצמאות (השמינית) המתמשכת, צה"ל ומדינת ישראל זקוקים לאלפי לוחמים נוספים, שיתייצבו לשירות מתוך אמונה עמוקה ורוח לחימה – בתוך זה מבקשים בצה"ל לגייס כ-3000 לוחמים בעלי כושר קרבי, לחטיבה חרדית, בתנאי שירות שישמרו על אורח החיים החרדי (עד כמה שאפשר).
אם יתייצבו אלפי חרדים לשירות בצה"ל בלי שום מוטיבציה, בלי אמונה בצדקת הדרך ובלי רוח לחימה, ישלחו אותם הביתה תוך זמן קצר, כי חיילים חסרי אמונה ורוח לחימה אין בהם שום תועלת במלחמה, והם רק יגרמו נזק לצה"ל !
פגיעה כלכלית קשה בחברה החרדית אולי תעורר רגשות של 'נקמה צודקת' בציבורי המגויסים הנושאים על גבם נטל כבד ומתמשך, אך לא תביא למתגייסים בחוסר ברירה, שום אמונה בצדקת הדרך, ואפס רוח לחימה!
לכן, המאבק על סבסוד המעונות שייך כולו לפוליטיקאים קטנים, וחבל שנגררים אליו רבנים ואמהות, הורי לוחמים ואלמנות – שום דבר טוב לא יצא, לא מסבסוד המעונות, ולא ממניעתו מהמשתמטים.
אני בטוח לחלוטין, שיש בחלקים שונים של החברה החרדית אלפי לוחמים פוטנציאליים בעלי כושר קרבי, חדורי אמונה ורוח לחימה, והם אינם מתגייסים רק בגלל הלחץ של ראשי הישיבות והרבנים יחד עם מנהיגי הציבור החרדי, שלא מאפשר להם עצמאות.
אבל משבר כלכלי שייגרם לחברה החרדית לא יפתח פתח לגיוס מרצון, לא יועיל ללחימה, ורק יחמיר את המצב ואת הקיטוב בעם ישראל! מה כן יעזור ?
רק שכנוע עמוק של ראשי הישיבות החרדיות ומובילי התורה, שספר תורה בו נמחק מפרשת 'קדֹשים תהיו' הציווי "לא תעמֹד על דם רעך, אני ה'" הוא ספר תורה פסול, ואין שום ערך תורני לישיבות בהן לומדים 'תורה' תוך כדי התעלמות מפסק הרמב"ם על חובת היציאה ל'מלחמת מצוה', הקובע שכל מי שאינו יוצא למלחמה כזאת, עובר על "לא תעמֹד על דם רעך" – לימוד 'תורה' כזה לא מֵגֵן על הלומדים ולא על אף אחד, כי זאת לא תורת ה' !
גם כל הדיבור על 'בני לוי' הוא מוזר מאד – בתורה, בני לוי העמיסו עגלות, נשאו משאות על הכתפיים, הקימו את המשכן ופירקו אותו שוב ושוב, ובמקדש היו אחראים לתחזוקה ולשמירה – שום דבר מכל אלה לא עושים בני ישיבות !
האם אפשר לשכנע בדברים הידועים האלה, שכל לומד תורה באמת, מכיר ויודע ?
אני מסופק, מפני שלמרבה הצער, החברה החרדית מסוגרת בחומות של חרדה אל מול המודרנה, וגם אל מול הציונות ומדינת ישראל – אפילו ישיבות ההסדר ועולם התורה הציוני-אמוני לא שכנעו אותם עד כֹּה.
לכן אני חוזר ומציע להם רק דבר אחד, שלא יפגע כלל בישיבות –
לצמצם את חופשות 'בין הזמנים', ולהשתמש גם בהפסקות צהרים כדי ללמד בחורי ישיבות החייאה והצלה וחילוץ וכיבוי, וגם זק"א, בשיתוף פעולה ישיר או עקיף עם פיקוד העורף, ובעזרת אנשי 'איחוד הצלה' וזק"א, כדי לקחת חלק בנטל הכללי, בלי שום פגיעה בחומות החרדה ובלימוד התורה, שתחזור להיות תורת ה' !
באווירה כזאת, יש גם סיכוי שצעירים חרדים בעלי כושר קרבי עם אמונה ורוח לחימה יגיעו לישיבות הסדר חרדיות, או יתגייסו ישירות לחטיבה החרדית שצה"ל מקים.
מה יעשו לוחמי המילואים המשרתים בסבב שלישי, ונשותיהם הנושאות בנטל הילדים ?
חובה לדרוש מצה"ל למהר יותר בהקמה מחדש של מסגרות שירות, ולהחזיר במהירות לשירות מילואים אלפי לוחמים ששוחררו בשנים הקודמות, בגלל הטעות החמורה של 'צבא קטן וחכם' – בכל מקרה, גיוס חרדים ישפיע על המילואים רק בעוד כמה שנים, ואי אפשר להמתין.
אולם הדרישה הזאת שאין לה מתנגדים אידיאולוגיים, אין בה גירוי יצרים פליטי, ולא תמשוך כותרות בתקשורת – ודווקא משום כך היא אמת, ויש בה פוטנציאל מספיק להקלת הנטל הכבד מן הלוחמים במילואים ובעיקר מנשותיהם, שהם הם החדורים אמונה בצדקת הדרך, ומלאים רוח לחימה – ה' ישמור עליהם!