ראש הממשלה מציע למחזיקי החטופים סכומים של כמה מיליוני דולרים עבור שחרור כל חטוף. בראיון לערוץ 7 מתייחס צביקה מור, אביו של איתן החטוף בעזה, ליוזמה.
"אנחנו רואים את ההצעה הזו כהצעה הטובה ביותר שיכולה להתממש מבחינה אובייקטיבית, והיא גם הצעה שמשכללת את שני הקטבים של דאגה לכלל, לריבונותה ביטחונה ועתידה של ישראל, עם הדאגה לחיי הפרט, חיי החטופים שבני בניהם", אומר מור.
"כל הצעת כניעה ישראלית לחמאס וקבלת דרישת החמאס לצאת לחלוטין מעזה לא באה בחשבון כי היא אולי תציל את החטופים, אבל היא מסכנת את ביטחון ישראל, היא מלמדת שמדינת ישראל נכנעת לארגון טרור קטן שבור ורצוץ וזה יעלה לנו ביוקר גם בהווה וגם בעתיד", אומר צביקה מור ומוסיף כי "אחרי שנה של כל כך הרבה יתומים ילדינו מנכדינו מסתכלים עלינו בעיניים כלום שנסיים את העבודה ולא נשאיר להם ירושה כל כך גרועה".
בהתייחס לעיתוי שאלנו את צביקה אם אכן מדובר בהצעה חדשה, כמי שמצוי בקשר עם ראשי הצבא וסביבת ראש הממשלה והוא אומר: "עד כמה שידוע לנו בפורום תקווה זו הצעה חדשה שלא שמענו עליה קודם. היא מגיעה בעיתוי שישראל חזקה לא רק מול עזה אלא גם מול לבנון. ראש הממשלה עומד במילתו שנכבוש את רפיח ונשלוט בפילדלפי וכעת אנחנו בג'בליה בפעם השלישית, ונקווה שהאחרונה, ואחרי שסינוואר חוסל זה העיתוי הטוב ביותר כשחמאס נשבר לחלוטין והפך לחוליות גרילה ולא ארגון של ממש. לכן הפנייה היא לאותם שמחזיקים ביקירינו ולא לארגון החמאס כארגון, כדאי להם לחשוב פעמים אם הם רוצים להציל את עצמם ואת משפחותיהם או שהם רוצים שסופם יהיה כסופו של סינוואר".
עוד הזכרנו בפני צביקה מור כי בעבר כשהיו מי שהעלו את האפשרות לסכום כספי שכזה, היה מי שהסביר שכל עוד קיימת אפשרות שחמאס יחזור לשלוט ברצועה איש ממחזיקי החטופים לא יסכן את עצמו בקשר עם ישראל, גם בתמורה למקלט בחו"ל וגם בתמורה לסכום כסף גדול, ולמעשה נדרשת הבנה שישראל תמשיך לשלוט ברצועה גם ביום שאחרי. צביקה מור סבור שאכן זהו המרכיב החסר, כהגדרתו, מרכיב שהוא מקווה מאוד שייכנס למשוואה.
"זה המרכיב שחסר מבחינה הצהרתית, שאנחנו הולכים להחזיק בשטח ביום שאחרי, ולכן כדאי מאוד לעשות איתנו עסקים, כי אין יותר חמאס. החלק הזה ידרבן אותם מאוד לעשות איתנו עסקים. הם ידעו שאין להם מוצא ואנחנו הולכים להרוג כל אחד עד שנגיע לחטופים ואנחנו הולכים לשלוט בשטח וכאן מוצעת להם הצעה נדיבה שמאפשרת להם להתחיל חיים חדשים. גם מבחינה דתית יש להם היתר להיכנע ולהרים ידיים כי הם נמצאים כעת במצב חלש שבו יש להם היתר להשהות את המלחמה, מה שמכונה הודנה".
בהמשך השיחה ביקשנו מצביקה לספר על הימים שעוברים עליו ועל משפחתו כעת, שנה אחרי תחילתה של המלחמה והוא מספר שאחרי שנה "הדאגה היומיומית, החששות לחייו של איתן, החששות מדפיקה בדלת וממה שקורה איתו והגעגועים מלווים אותנו כל הזמן".
"בפורום תקוה אנחנו ממשיכים לעבוד קשה כדי להשפיע בדרך שלנו, ומתכוננים בתקווה שהכול יסתיים מהר יותר, אבל איננו בני חורין להיבטל מהמלאכה בעיקר כשאנחנו בפורום תקוה נושאים ערכים אידיאלים ומסרים שיוצאים מגבולות המלחמה הזו, לגבי מהם מדינת ישראל, ארץ ישראל ועם ישראל עבורנו. העבודה שלנו תידרש גם ליום שאחרי המלחמה ולאחר שיבת החטופים".
עוד שאלנו את צביקה אם לתחושתו גבר הקשב לערכים מסוג זה שעליו הוא מדבר, או שמא בחודשים האחרונים נשחק הקשב לכך, ולהערכתו אכן ישנה ירידה בקשב לסוג כזה של ערכים ואידיאלים באופן טבעי בשל השגרה והעיסוק הקיומי יומיומי של כל אחד ואחיד מאיתנו, השגרה מושכת למטה, כלשונו.
עם זאת הוא מוסיף ומחדד: "השגרה חשובה, אבל השאלות הללו, שמתחדדות במלחמה, חייבות לצוף אצלנו כל הזמן ואני רואה את אחד מתפקידיי להציף את השאלות, וגם אחרי המלחמה נהיה חייבים לספק תשובות. לא מעט מאזרחי ישראל גדלו על מצע מנותק ולא מבינים למה אנחנו נמצאים פה באמת. אפשר לחיות חיים יהודיים בארה"ב או בצרפת, ולמה אנחנו דווקא כאן במקום רווי מלחמות ומאבקים".
צביקה מספר כי על השחיקה הזו, בעיקר בחינוך הממלכתי, שוחח אתמול עם שר החינוך בשיחה אישית. הוא עצמו היה מבקר לפני המלחמה רבות בבתי ספר כמדריך חינוך, וככזה הקפיד להגיע לבתי הספר זמן מה לפני תחילת ההדרכה על מנת לראות את קיר החזון של בית הספר, ושם ראה כיצד ניתן להעתיק את ערכי בית הספר לכל בית ספר מערבי בכל מדינה אירופית, שכן "הכול אוניברסאלי ללא קשר לחזון הציוני ולשורשים המסורתיים של עם ישראל, והמלחמה היא בדיוק על זה". זאת בעוד "האויב מבין שהוא נלחם על ירושלים ואנחנו נשארנו עם חרבות ברזל כי זה מה שפלט המחשב. אין לנו משהו אחר להגיד. הגיע הזמן שנגיד אמירה משלנו".