צבא של אריות עם מטכ"ל של שפנים

ראש הממשלה נתניהו הכריז השבוע בביקור שערך בגבול לבנון, כי "עם או בלי הסכם, המפתח להחזרת תושבינו בצפון בביטחה לבתיהם זה להרחיק את חיזבאללה מעבר לליטני, להכות בכל ניסיון של התחמשות מחודשת שלו, ולהגיב באופן תקיף נגד כל פעולה נגדנו".

אני מוכן להסתכן בניחוש, שהרוב המוחלט של אזרחי ישראל מזדהה עם ההצהרה הזו, ובעיקר עם הקביעה כי "המפתח להחזרת תושבינו בצפון בביטחה לבתיהם זה להרחיק את חיזבאללה מעבר לליטני".

יש רק בעיה 'קטנה' אחת עם היעד הזה: כמו שצה"ל נלחם כעת בלבנון, לא נראה לי שניתן יהיה להשיג את המטרה הזו. כוחות צה"ל לא עושים את המהלך ההכרחי שבלעדיו לא ניתן להכריע את חיזבאללה: כיבוש השטח. רק השבוע דווח שצה"ל מדלל את כוחותיו בלבנון. אם יש דבר שאני מתקשה להבין את ההיגיון שבו, זה הרצון הישראלי להגיע כבר עכשיו להפסקת אש ולהסדר מדיני בלבנון. בלבנון אין חטופים, השבח לאל. אין מצב של סיכון חיי ישראלים בשבי חיזבאללה. מה בוער לכם לעצור את המלחמה בלבנון כל עוד חיזבאללה משמר יכולות צבאיות מאיימות?

צה"ל כותש את חיזבאללה ומפרק את יכולותיו הצבאיות – על כך אין ויכוח. כוחותינו עושים עבודה מדהימה בדרום לבנון, בשטח הקטן והמצומצם שמתאפשר להם לפעול בו, ומפרקים את התשתיות הצבאיות של חיזבאללה שהיוו איום אמיתי על יישובי הצפון, בעיקר סכנת כיבוש יישובים כמו שהיה בעוטף עזה. אבל לא רק. ירי טילי הנ"ט (נגד טנקים) שחיזבאללה שיגר בחודשים האחרונים, ואשר פירקו בתים רבים ביישובי גבול הצפון, פסק כעת לחלוטין.

המציאות בדרום לבנון משתנה – בכך אין ספק. השאלה אם היא בלתי הפיכה. צה"ל פועל קרקעית בדרום לבנון, בכפרים שיעים – רק שיעים, הכפרים הנוצריים לא נפגעים – שבהם חיזבאללה בנה את מערך המנהרות המסועף שלו. החרבת התשתית הזו, הטיהור המוחלט של הכפרים, גרמו להחרבה כמעט מוחלטת של הכפרים. כך נעשה במארון א ראס, עייתא א-שעב, מוחייביב, בלידא, חולא, עייתרון ויארון. בשבוע שעבר פוצצו גם מתחמי כינוס של פעילי חזבאללה בכפר אל-מטמורה, בין ט'הירה ועלמא א-שעב, בגזרה המערבית של דרום לבנון.

בשבוע האחרון פעלו לוחמי גדוד 7012 כחלק מצק"ח (צוות קרב חטיבתי) 8, גם בעיירה אל חיאם. כל מי שביקר במטולה, ונשא עיניו צפונה, לא יכול היה להתעלם מהעיירה הגדולה החולשת על המושבה הוותיקה. היא יושבת על רכס השולט על מרחב עמק עיון ועל מקורות נחל החצבני. מה שמקנה לה שטח שולט על מטולה וצפון החולה. בשנים שצד"ל (צבא דרום לבנון הנוצרי) שלט במרחב, ברצועת הביטחון, זו היתה עיירה כמעט ישראלית. (אני הייתי בה בתפקיד צבאי כמה פעמים בשנות השמונים).

ואחרי כל זאת - גם שם כוחותינו לא כבשו את כפרי דרום לבנון, אלא רק פושטים עליהם ומטהרים אותם מתשתיות של חיזבאללה. בסופו של דבר, אין שליטה צבאית של ישראל על השטח. המצב די דומה לפשיטות שצה"ל ביצע ברצועת עזה, כאשר צה"ל חוזר שוב ושוב להילחם במקומות שכבר היה בו בעבר (ראו את הראיון בהמשך הגיליון עם אל"מ אורי ליפשיץ).

מדובר בפטנט ייחודי של המטכ"ל, במלחמה הנוכחית: מעולם, בכל מלחמות ישראל, לא היה מצב שבו צה"ל כבש שטח, ומיד נסוג ממנו. בסביבת נתניהו אומרים כי זו שיטה חדשה של הרמטכ"ל הלוי והשב"כ, בתמיכת שר הביטחון יואב גלנט.

ולמה נתניהו לא נותן הנחיה לצה"ל, להשתלט על רצועת ביטחון בדרום לבנון ולהחזיק בה, אם לא לתמיד, לפחות עד להשגת הסכם מדיני, כמו שהיה אחרי מבצע ליטני או מלחמת לבנון השניה? בסביבת נתניהו טוענים שגם אם היתה יורדת הנחיה כזו לשר הביטחון וממנו למטכ"ל, היא לא היתה מבוצעת. או בלשון אחד ממקורבי נתניהו: "צה"ל שם קצוץ על הממשלה".

"המטכ"ל", אומרים בסביבת נתניהו, "לא רצה להיכנס לחן יונס, ולא רצה להיכנס לרפיח. גם כשהתקבלה החלטה על כך, בצבא גררו רגליים. חודשיים גררו רגליים".

גורם אחר אמר לי השבוע כי "אם היה אפשר להרים את המסך מעל כל הדיונים הביטחוניים, הלסת של אזרחי ישראל היתה נשמטת. פתאום היו מבינים מי אלו הגנרלים שלנו: חבורה של סוסים עצלים". במילים אחרות: צבא של אריות עם מטכ"ל של שפנים.

וכאן שוב מגיעים לבעיה הפוליטית: לממשלת נתניהו אין את היכולת המוסרית לפטר את הרמטכ"ל, כי כל מהלך שהדרג המדיני ינקוט כלפי הדרג הצבאי, ייתפס ציבורית – ובצדק! – כניסיון של נתניהו ושות' לחמוק מהאחריות ולהטיל את האחריות על הדרג הצבאי, שגם עליה אין מחלוקת. כדי להחליף את הרמטכ"ל, הממשלה עצמה צריכה להתחלף לפני כן – כולה, לא רק שר הביטחון. רק לממשלה הבאה, ולראש הממשלה הבא, תהיה הסמכות המוסרית – לא החוקית, המוסרית – להחליף את המטה הכללי.

ועד אז, נמשיך להילחם בצורת הלחימה המשונה של המטכ"ל הנוכחי, שמשאירה על כנה את השאלה שעדיין איש לא נתן לה תשובה: עם או בלי הסכם, כשכעת כולם מסכימים בקונצנזוס לאומי נדיר (חוץ מציפי לבני, מן הסתם) שהחלטת האו"ם 1701 לא היתה שווה את הנייר עליו הודפסה – איך הפעם אתם מבטיחים הסכם שימנע מחיזבאללה לחזור לשטחים בדרום לבנון ולחדש משם את תשתיות הטרור הרצחני שלו?

(הטור מתפרסם השבוע במדור 'חמוש במקלדת' בשבועון הציונות הדתית 'מצב הרוח')