שגית אזולאי, אמו של סמ"ר יקיר ביטון ז"ל, שנפל ברצועת עזה, מספרת בראיון לערוץ 7 על בנה שנהרג בעקבות טעוי בזיהוי ועל אהבתו למולדת שבשמה יצא לקרבות.
יקיר נפל בגיל 34. הוא היה אב לשלושה שהגדול בהם בגיל 14 ואחריו ילדה בת 8 וילד בן 7. "הוא אבא גיבור שנתן לילדים שלו הכול", אומרת שגית ומציינת כי בבוקר שמחת תורה כאשר צלצל הטלפון יקיר לא ענה, שכן מזה ארבע שנים קודם לכן הוא בהליכי חזרה בתשובה.
שגית מעירה כי רבים התפלאו לראות את יקיר יוצא בשבת מבית הכנסת בעוד רעייתו מעשנת סיגריה. "לא היו מאמינים שהם בעל ואישה שחיים בזוגיות והרמוניה שכזו. הם כיבדו אחד את השני. הייתה להם אהבה גדולה", היא מספרת.
יקיר יצא דרומה למילואים. בשיחת טלפון ביקש ממנו מנהל העבודה שלו בברינקס לחזור ולמצוא את הדרך שלא לשרת כי הוא נחוץ לחברה, "הוא אמר להם שהוא לא מוכן. יש לו חברים ופקודים והוא לא משאיר אף אחד בשטח. הוא אמר להם 'אני הולך להילחם למען המדינה שלי'. הוא אהב את המולדת, את המדינה, ויצא לקרב".
שגית מספרת על יום נפילתו של בנה שיצא לסייע להוציא חייל שאביו נפצע באורח קשה בתאונת דרכים, וכשחזר יחד עם חבר זוהו השניים כמחבלים על ידי מפעילי זיק ששוגר אליהם והרג אותם. "מאוד חשוב לי להגיד שאנחנו ממש לא כועסים. נלחמנו כדי לראות את האנשים האלה ולומר להם שאנחנו סולחים. לכלתי הוא היה קורא 'טלי אסתר המלכה', היא לביאה, אישה חזקה מאוד ותמיד היא אמרה שהיא רוצה שמי שירה ביקיר יוכל לישון בלילה בלי מחשבות שהוא הרג מישהו, שיידע שאנחנו סולחים וזה יכול היה לקרות בכל מצב אחר והכול בסדר, אבל לא נתנו לנו לפגוש אותם".
מוסיפה שגית ומספרת על הנצחת בנה בין השאר בשתילת עצי זיתים בפנימיית קדמא, שם למד. ביום ה-11 לנפילתו הגיעה המשפחה לעצי הזית הצעירים למסיק שמן שייקרא 'שמן יקיר'. "הציבו שם אבן גדולה ויפה שעליה כתוב 'לעילוי נשמת יקיר'", היא אומרת ומודה לפנימייה.
הנצחה נוספת היא במגרש הכדורגל של המתנ"ס השכונתי שם צוירו יקיר ומיכאל ואושר, התאומים שהו בעלי המסיבה בנובה שנרצחו במסיבה. כעת, היא אומרת, המשפחה מבקשת לקיים הנצחה בשכונת ארמון הנציב בה התגורר יקיר, שם, בגן משחקים חסר שם, נהג יקיר לומר תהילים מדי שבת עם ילדי השכונה. את הגן הזה מבקשת המשפחה לקרוא על שמו.
את המשפט שהיה שגור על פיו של יקיר 'גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עימדי' הפכה המשפחה לסטיקר שמופץ ברחבי הארץ. "הוא היה דואג לכולם, ילד שהצחוק שלו היה מתגלגל תמיד, כיבוד אב ואם היה בראש עבורו", אומרת שגית.