יום כיפורים שקט

בתוך כל הסערות המתרגשות עלינו חדשים לבקרים, בשקט בשקט הגיע ראש חודש כסליו.

"וַיְהִי בַשָּׁנָה הַחֲמִשִׁית לִיהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁעִי קָרְאוּ צוֹם לִפְנֵי ה' כָּל הָעָם בִּירוּשָׁלָים" (ירמיהו לו, ה); מסורת עתיקה שמובאת בדרשות החת"ם סופר מציינת ש"זהו ראש חודש כסליו והוא יום סליחה כיום הכיפורים".

ראש חודש כסליו הוא יום כפרה מפני שחל ארבעים יום לאחר הושענא רבה (יום חיתום הדין של הימים הנוראים); מעין הזדמנות אחרונה אחרי האחרונה לשוב בתשובה, בזמן שאנו כבר בעיצומה של שגרת השנה.

השבוע אנו בימי השבעה על תלמיד חכם צעיר ועצום, הרב אהרון אנקרי זצ"ל, רבה של שכונת נוף הרים בישוב עלי, שנהרג בתאונת דרכים ביום רביעי האחרון. רבים לא הכירו אותו בחייו ורבים לא יכירהו כנראה גם אחרי מותו, אולם הוא הדוגמא ל"יום כיפורים שקט". תורה שקטה שמחלחלת מבתי המדרש שעם ישראל מונח כעת על כתפיהם.

הרב אנקרי הוא לא לבד; איתו בשמים מתייצבים גיסו הלוחם ידידה אליהו הי"ד, שלשת הנופלים בני השכונה, ומאות הקדושים השקטים שאיבדנו השנה. הם עומדים בראש חודש כסליו – ביום כיפורים שקט ומתמשך – ומכינים בשבילנו את נרות המנורה שנדליק עוד מעט בחג החנוכה.