כבי אשר, שבנה אורי נפצע במלחמה והשתקם, מספרת את סיפורו ואת סיפור עמותת "אדוות" שקמה בעקבות פציעתו באולפן ערוץ 7.

"אורי הגיע לצבא אחרי ארבע שנים שהיה בישיבה - שנתיים מהן במכינת עצמונה - ושנתיים נוספות בשבי חברון. הוא התגייס לשירות מקוצר ובסוף המשיך כשנתיים ועבר למערך המילואים. במלחמה הוא גויס והגיע לגזרה הצפונית. טיל קורנט נורה לעבר הטנק ששהה סמוך לטנק שלו וזה היה סוג של מלכודת שהחיזבאללה טמן, כי ברגע שהם הרימו את הראש מהטנק נורה טיל נוסף שנכנס לתוך הכלי. שמונה חיילים נפצעו באירוע, אורי ולוחם נוסף באורח קשה.

מסיבות שונות, לא קיבלנו את ההודעה שאורי נפצע בזמן. הוא הגיע לבית החולים בהכרה והקליט הודעה מאוד מרגשת. 'אבא ואימא, אני בסדר, עם ישראל מאחורינו, מטפלים בי', אמר ונכנס לחדר ניתוח. הגענו לבית החולים בנהריה כשהוא יצא מחדר הניתוח והיה בטיפול נמרץ. לאחר מכן נאלצו לקטוע לו את הרגל", מוסיפה אשר.

בינתיים אורי השתקם, הוא ממשיך להוביל עסק בתחומי ה-AI ואף יצא לטיול בהודו.

בעקבות הפציעה הקימה המשפחה עמותה לסיוע למשפחות פצועי המלחמה. "אורי נפצע בשבוע השני של המלחמה והיתה לנו גם פרספקטיבה על התהליכים שהורים לפצועים צריכים לעבור. ואז הבנו שמשהו חסר. קיבלנו מאגף השיקום במשרד הביטחון תמיכה כלכלית ונפשית, אבל רק בזמן האשפוז, ברגע שהבן השתחרר, אין יותר תמיכה, בשום מעגל, אלא רק לפצוע.

אני חושבת שכל אחד מבין שתמיכה בפצוע מקרינה עליו ומסייעת לו. לכן, חשבנו להקים עמותה, שמטרתה לתמוך במשפחות הפצועים ולהוביל לכך שהמדינה תכיר בצרכים שיש למשפחות הפצועים, ותיתן לכל זה מענה ממוסד".