ד"ר קובי ברדה, חוקר התנועה האוונגליסטית וזוכה פרס מרכז בגין על מחקרו, מתייחס בראיון לערוץ 7 לתרומתה של התנועה לניצחונו של דונלד טראמפ, לראשיתו של הקשר בינה לבין מדינת ישראל וממשלת ישראל ולתפיסותיה התיאולוגיות סביב עם ישראל ועתידו.
כבר בראשית דבריו מדגיש ד"ר ברדה כי הוא מעדיף להגדיר את הקבוצה המדוברת כ'נוצרים ציונים' ולא כאוונגליסטים, שכן בתנועה הכללית ישנן קבוצות שונות, כולל כאלה העוינות את ישראל. לעומתם קבוצת הנוצרים הציונים רואים בקשר עם ישראל ביטוי להגשמת הציוווי האלוהי לאברהם אבינו, ולפיו מברכו של אברהם יבורך ולהיפך, מתוך כך הם מאמינים שהתומכים בעם ישראל יראו פירות בעמלם ויבורכו.
ברדה רואה בקשר בין קבוצת הנוצרים הציונים למדינת ישראל מהלך דרמטי שראשית בסוף שנות השבעים, שנות כהונתו של מנחם בגין המנוח כראש ממשלה, ועל כך הוא מרחיב בהמשך הדברים. בהתייחס לתרומתם של הנוצרים הציוניים לעומת יהודי ארה"ב לחיזוק מעמדה של ישראל, מציין ד"ר ברדה כי בעוד הקהילות היהודיות ממוקמות באזור החוף, הרי שהקהילות הנוצריות-ציוניות פזורות בכל רחבי אמריקה ומשפיעות בכל היבשת.
"חלק מהפיזור הזה נעשה בצורה מלאכותית בשתילת קהילות. זה התחיל באוניברסיטת ליברטי שהוקמה על ידי ג'רי פולוול שהדרך שלו לפתות סטודנטים להגיע אליו היתה כשהוא שלח אותם לטיול בישראל. הוא שם על סדר היום של כל נוצרי מהקהילה שלו את הדאגה והמחשבה העקבית על ישראל. זה בא לידי ביטוי גם בתפילות ובכסף, אבל בעיקר בתנועה עממית דרך שתילת הקהילות. מעל 6000 שותלי קהילות השלימו לימודים", מספר ברדה ומציין כי הקהילות נעות מהקטנה שבהן שבה 11 חברים ועד לגדולה שמספר חבריה 120 אלף איש. כל הקהילות הללו מתחילות עם אדם אחד שמגיע לנקודה כלשהי בארה"ב, מתגורר בעליית גג או באסם ומשם מתחיל בבניית קהילה שהופכת לכוח פוליטי משמעותי שמשפיע גם על מי שייבחר לקונגרס וגם על מה שיעשו אותם נבחרים בקונגרס.
הסיפור כולו התחיל באירוע שנחשב כמעט דמיוני. ד"ר ברדה מספר את סיפורו של ג'רי פולוול, רופא שעבר תאונת דרכים קשה ולטענתו הוא עלה השמימה ובכניסה לגן עדן עמד מלאך שאמר לו שהוא צריך לרדת כדי להשלים משימה. הוא התעורר וחשב שהוא בהשפעת סמים. כשנרדם שוב הגיע המלאך בשנית ואמר לו שהוא צריך להגיע לירושלים. כשאמר שאין לו כסף לכך, אמר לו המלאך שבבית מחכה לו מעטפה עם צ'ק, ואכן כשהגיע לביתו חיכתה לו מעטפה עם צ'ק מהביטוח. הוא ראה בכך אות וטס לישראל. בישראל הוא התנדב במחלקה לרפואה גרעינית בהדסה, לשם הגיע מנחם בגין בעקבות כאבי גב.
השניים שוחחנו ביניהם. בגין שמע שפולוול מדבר עברית במבטא אמריקאי ושאל מתי הוא עלה. פולוול אמר לו שהוא לא יהודי עולה, אלא נוצרי אוונגליסטי ויש עוד המונים כמותו בארה"ב שאוהבים את עם ישראל. כשבגין שב ללשכתו הוא ביקש ממזכירו, יחיאל קדישאי, לברר פרטים על פולוול, וכך נוצר הקשר עם האיש שהיה כבר אז משפיע גדול בנצרות הימנית בארה"ב.
ברדה מוסיף פרטים על התעצמותה אז של התנועה כמעין תנועת מטוטלת לכיוון השמרני אחרי שנות השישים והמתירנות הרבה שהייתה בהן. בגין מבין את משמעות הדבר ושומר על קשר עם פולוול וברדה מספר על תרומתו של פולוול לשמירת הקשר עם סאדאת גם בימים בהם המו"מ לשלום הגיע לנקודות משבר ונתק. למעשה הוא היה הדיפלומטיה של מאחורי הקלעים בין בגין וסאדאת.
לאחר הפצצת הכור האטומי בעיראק פולוול היה האמריקאי הראשון אליו התקשר בגין ביודעו שהשימוש הישראלי במטוסים אמריקאים לטובת המבצע צפוי לזכות לביקורת קשה, שכן מדובר היה בחריגה מההסכמות בין ישראל לארה"ב ולפיהן מטוסים אמריקאים ישמשו להגנה בלבד. פולוול גם שוחח עם רייגן על מנת לרכך את תגובתו למהלך הישראלי וגם יצר אווירה ציבורית אמריקאית הרואה בשימוש במטוסים אמריקאיים למשימה שכזו זכות שנפלה בחלקו של העם האמריקאי, מה שגם לו הייתה תרומה לריכוך תגובת הממשל.
לימים, כאשר הסתגר בגין בביתו אחרי נאום ה'איני יכול עוד' היה פולוול לאחד האנשים הבודדים שזכו להיכנס לביתו ולפגוש אותו. ד"ר ברדה מציין שפולוול היה הגוי הראשון שזכה באות ז'בוטינסקי על ידי ממשלת ישראל בשנת 81', אות שהוא התגאה בו מאוד.
מכאן מדלג ד"ר ברדה לימינו אלה ומציין כי העובדה שטראמפ היה מועמד הרפובליקנים בקדנציה הקודמת נזקפת גם היא לנוצרים הציוניים ואוניברסיטת ליברטי שהחליטה שהוא יהיה מועמד המפלגה, ואולם שתי דרישות הציבה האוניברסיטה בפני טראמפ, מינוי שופטים שמרנים והעברת השגרירות האמריקאית לירושלים. משנבחר חתם גם טראמפ על העיכוב החצי שנתי בביצוע ההעברה, מהלך שכל קודמיו עשו מדי חצי שנה על מנת שלא ליישם את החובה שנקבעה בחוק להעביר את השגרירות לירושלים. האוונגליסטים הודיעו לו שבפעם הבאה, כלומר בדצמבר, הוא לא יעשה זאת שוב, כפי שהבטיח טרם בחירתו, ואכן מבצע העלאת השגרירות לירושלים יצא לדרך.
לשאלתנו אודות התיאוריה האוונגליסטית לפיה יש להביא לקיבוץ עם ישראל בארץ ישראל בכדי שבקץ הימים יקום ישו מחדש וינצר את כולם לאחר מלחמת גוג ומגוג, אומר ברדה כי מדובר בתיאוריה דרבניסטית בתוך הקהילה האונגליסטית והיא אכן קיימת, אך רק 20 אחוזים מהאוונגליסטים מאמינים בה. השאר סבורים שלא ביד האדם לבצע מהלכים שיחישו את הגאולה התלויה ברצון האל בלבד, ומשום כך אין בסיס לתיאוריה.
בהקשר זה מזכיר ד"ר ברדה את מנחם בגין כמי שהיה בעל יכולת נדירה לכרות בריתות, וגם כאשר הזהירו אותו יהודי ארה"ב מהאוונגליסטים כמי שמעונינים לנצר את העם היהודי בקץ הימים. בגין השיב להם שכאשר יגיע המשיח נשאל אותו אם הוא ישוע בן מרים ויוסף או משיח בן דוד, ובנתיים הוא מבקש שיניחו לו ליהנות מהכוח הפוליטי שהוא מקבל מבני הברית הנוצרים.